הצטרפו לשינוי: יחד נשפר את מעמד המורים

הייתם ממליצים לילדיכם לבחור במקצוע ההוראה? סקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה לנו כי 73% מההורים לא יכוונו את ילדיהם להיות מורים. מצד שני, הם היו רוצים עבורם מורים מאוד טובים ומאמינים כי מדובר באחד המקצועות הכי חשובים.

"חינוך הוא ייעוד חיים"

בשנה האחרונה, החלטנו לגבש ולהקים "קבינט ציבורי לחינוך", אשר יקדם תוכנית עשור לאומית בחינוך. כחלק מהרכבת הקבינט ובניית התוכנית שעליה נספר בכנס "החינוך בקדמת הבמה", בתאריך 8.9.19, בבנייני האומה, יצאתי לברר מה קורה בארצות הנחשבות היום מתקדמות ומצליחות בתחום החינוך.

נפגשתי עם מומחי חינוך מפינלנד ומאונטריו, קנדה, שבהן בוצע השינוי האסטרטגי הכי משמעותי בעשורים האחרונים ושהישגיהם מדברים בעד עצמם. "אין אצלנו בתי ספר רעים", אמרה לי הגברת אנלי רוטשטהין, המובילה את השינוי בחינוך בפינלנד מזה 30 שנה. "החלטנו שכל מורה במדינה יהיה בעל תואר שני בחינוך; ביטלנו את תפקיד המפקחים והחלפנו אותם במנטורים מהמחוז. אין ספק שמקצוע ההוראה משתנה ודורש יותר עומק מקצועי ולמידה מתמשכת. חינוך הוא ייעוד חיים".

בקנדה נפגשתי עם לינדי אמטו והצוות הבכיר של ארגון הגג של ארגוני המורים, אשר בלעדיהם לא ניתן היה להוביל את המהפכה בחינוך באונטריו. באונטריו יש 4 ארגוני מורים, אך הם החליטו להתארגן בארגון גג אשר יעסוק רק באופן בו מעמיקים את המקצועיות והפיתוח של המורים. הם הבינו שארגוני המורים עסוקים בצדק בתנאי שכר ופנסיה, אך המפתח למעמד המורה כמו כל מקצוע עתיר ידע הוא בעומק המקצועי.

במקביל, נפגשתי עם פרופ' מייקל פולן, פרופ' אנדי הרגריווס, פרופ' קרול קמפבל, היועצים האישיים של ראש ממשלת אונטריו בתכנון השינוי הגדול וגם ביישומו. היום הם מייעצים לממשלות רבות בעולם ושני הספרים שהוציאו פולן והרגריווס על הון מקצועי ולמידה משמעותית (Deep learning), הם שם דבר בעולם החינוך בעולם. הדגש המרכזי שלהם הוא כי מורים זו קהילה לומדת כל החיים. אם רוצים לשפר את מעמד המורה, אז קודם כל המורים צריכים להחשיב את המקצוע שלהם, ללמוד ולפתח חומרים יחד. הנטייה להכין שיעורים וחומר לבד, הנובעת מעומס, פוגעת ביכולת להתקדם. בשביל זה צריכה המדינה להסיט יותר שעות מהזמן הפרונטלי של המורה בכיתה, לטובת זמן למידת מורים.

 מפגשי עם כותב הספר "למידה משמעותית"

שינויים מתחילים במשבר

בכל הפגישות שקיימתי, ביקשתי שיספרו לי את הסיפור, כדי להבין מדוע החליטו במדינתם לצאת לדרך ולבנות תוכנית אסטרטגית רבת שנים. כולם ענו שמה שאפיין את ההחלטה שלהם, היה משבר בחינוך, המתבטא בביצועים נמוכים כמעט בכל פרמטר חינוכי במדינתם. בעקבות כך, החליטו שיש צורך לבנות תוכנית אסטרטגית רב שנתית בחינוך, באמצעות בניית קואליציה לאומית שממשיכה למעשה עד היום. הם הבינו שללא איחוד הכוחות של כל הגורמים במדינה - גורמי חינוך, חברה אזרחית, ממשלה וגורמי משק - לא ניתן יהיה להציל את החינוך במדינה. לשאלתי מה היו נורות האזהרה במדינה שלהם, אשר חייבו לפעול אחרת, התשובה הייתה ברורה:  

• הישגים נמוכים כמעט בכל מדד אפשרי.
• משבר אמון ביכולת של מערכת החינוך להוביל שינוי ולהשתפר לבד.
• משבר אמון בין השותפים הרבים וחוסר יכולת לעבוד יחד.
• פריון עבודה נמוך והתאמה כושלת של החינוך לצרכי המשק.

תמונת מצב זו זוהתה על ידם כסכנה לפגיעה בעתיד החברה ובכלכלה במדינה שלהם ולכן הבינו שחייבים לפעול יחד בתוכנית לאומית ארוכת טווח. שיתפתי אותם בכך שאנו בישראל מזהים מצב דומה של משבר ולמרות שאנחנו מדינת היי טק מובילה בעולם, לא מובטח שנישאר במיקום הזה, אם לא נשנה את דרך התכנון והניהול של החינוך בישראל. כך תיארתי להם את נורות האזהרה בחינוך בארץ כיום:

1. אלימות: מסקר ביוזמת מכללת לוינסקי - יצחק גילת עלה כי הנושא הראשי לטיפול מערכת החינוך בישראל הוא האלימות בבתי הספר ובחברה שלנו.
2. פערים גדולים: ישנו פער גדול בהישגים של ילדינו באחוזון 95% לבין אחוזון 5% ואנו מהגרועים בעולם בתחום הפערים בין ילדים מבתים מבוססים לעניים (על פי פיזה 2015).
3. הגיל הרך: אנו משקיעים מעט מאוד בחינוך לגיל הרך (חצי מהממוצע ב-OECD), במיוחד בגיל לידה עד 3.
4. מעמד המורה: אנו כחברה חושבים שמקצוע ההוראה הוא השני בחשיבותו במשק אחרי רפואה, אך היחס שלנו למורים הוא מהגרועים בעולם (דה מרקר 2019).
5. הישגים נמוכים: הישגים נמוכים יחסית לעולם במדעים, מתמטיקה, אנגלית, אופן פתרון בעיות מורכבות ושפה (על פי מדדי פיזה). בנוסף, אחוז המצוינות בקרב תלמידינו הוא נמוך יחסית.
6. מנהלים: אמון נמוך של מנהליםות בתי הספר (70-90%) במערכת החינוך כמעט בכל מדד ושאלה (סקר גיאוקרטוגרפיה).
7. פריון עבודה נמוך: יחסית למדינות ה-OECD (על פי פיאאק 2015 וניתוח בנק ישראל).
   
   

עם המבט קדימה

אז מה אנו למדים מאלו שהצליחו? הם זיהו משבר, החליטו לפעול, איחדו כוחות, תכננו תוכנית ארוכת טווח, בנו מנגנונים כדי לוודא ביצוע לאורך זמן, גם כאשר מתחלפות ממשלות או ממלאי תפקידים. בעקבות המסע שלי בעולם והמחקר שערכנו לגיבוש התוכנית, יש לי תובנות רבות, אך הבולטת מכולן וקשורה גם לכולן, היא נורת האזהרה לגבי מעמד המורה בישראל. אנו מדגישים את הצורך לשחרר את המערכת, להאמין במורות ובמורים, במנהלות ובמנהלים, לאפשר עצמאות בפיתוח תוכנית הלימודים ולתת גב במקרים שבהם תוקפים את אנשי החינוך שלא בצדק.

אני אישית מאמין כי חייבים לקצץ את בחינות הבגרות ל-4 מקצועות חובה ואילו 50% מתוכנית הלימודים צריכה להיות בפיתוח המורים והמנהלים, תוך עצמאות שלהם ובשילוב הקהילה שבה אתם חיים. אני מאמין בדרך של לתת למורים אמון, עצמאות וגיבוי. מה דעתכם? אנו מתכוונים לשלב בקבינט גיבוש התוכנית שלנו גם פרחי הוראה מכל המכללות ולבנות מהלך שישתף אתכם ולא יהיה עוד רפורמה שנכפתה מלמעלה. השיתוף שלכם מתחיל עכשיו – תגיבו, ספרו מה דעתכם ובעיקר – תגיעו לכנס ותרגישו איתנו את אווירת השינוי.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

כנס "החינוך בקדמת הבמה" מתקיים בבנייני האומה, בתאריך 8.9, בשעה 16:00-20:30, בהשתתפות ראשי ארגוני המורים, ראשי מפלגות, שרים וחברי כנסת.