מאתגר להזדמנות: מי מפחד מהמיצ”ב בחטיבת הביניים?

כשקיבלנו את ההודעה על מבחני המיצ"ב המגיעים בקרוב לחטיבת הביניים שלנו, החלטנו שהפעם אנחנו מנצלים את האתגר הזה והופכים אותו להזדמנות. שוב ושוב אנחנו שומעים איך אותם מבחנים מצליחים לאתגר את מערכת החינוך. לפני 7 שנים נפסלו 200 כיתות שנבחנו במבחנים אלו וממש בשנה האחרונה ראינו התנגדות גדולה של וועדי הורים לקיומם.

התנגדות ההורים לא הייתה לקיום המבחנים, אלא לכך שלעתים שעות רבות מוקדשות להתכוננות לבחינה ולא ללמידה אמיתית. אבל לנו לא היתה כוונה להתייאש. החלטנו בחטיבת הביניים "אחרון הבילויים" בראשון לציון לנצל את מבחני המיצ"ב ללמידה חדשה, המאפשרת לכל תלמיד ללמוד בדרך המותאמת לו אישית.

לוקחים את המיצ"ב לידיים

התחלנו ושאלנו את התלמידים – מהי הדרך המועדפת עליכם ללמוד? כולם ענו פה אחד: "סרטונים ב-you tube". הם הסבירו לנו שסרטונים טובים הם כאלו ש"מדברים בשפה שלנו, ועם דוגמאות מחיי היום יום". שמנו לב לכך שהתשובה שלהם תואמת את המחקר המראה מגמה עולמית של מעבר ללמידה של תכנים, קורסים ואפילו תארים אקדמיים מהאינטרנט.

תלמידי כיתה ט' התחלקו לצוותי עבודה של שניים / שלושה תלמידים בכל צוות. כל צוות בחר שתי שאלות העוסקות באותו תחום משתי בחינות מיצ"ב שונות. לדוגמא, צוות אחד בחר שתי שאלות שעוסקות בניתוח גרפים, צוות אחר בשתי שאלות שעוסקות בחוק שימור החומר, צוות אחר בשאלות אחוזים וכו'. כל אחת משתי השאלות מקורה בבחינת מיצ"ב משנה אחרת.

בשלב זה, התלמידים יצרו שיעור מתוקשב המורכב מהיחידות הבאות:

1. הקראה והסבר השאלה
תלמיד שלא מבין את השאלה לא יכול לענות עליה נכון ולכן כל יחידת לימוד מתחילה בכך שחברי הצוות מקריאים את השאלה ומסבירים אותה בשפתם. כשהסבירו את השאלה, הם ידעו לומר מה עלול לבלבל בה ושמו על כך דגש. דוגמא יפה לכך הייתה בשיעור שבו זיו ומאיה אמרו, "הקפידו לענות על השאלה של השטח הקטן ולא הגדול – כי אני התבלבלתי בשאלה הזו כשעניתי בפעם הראשונה" (סרטון – שניה 0:45).

2. רקע תיאורטי
בחלק זה חברי הצוות מסבירים במילים שלהם ועם דוגמאות שלהם את העקרון ואת הידע הנדרש כדי לענות על השאלה. בדוגמא כאן מסבירים עילם, טל ורועי את חוק המנוף ומדגימים זאת בכך שקשה יותר להחזיק את התיק עם יד ישרה, לעומת יד מקופלת.

3. הסבר מפורט
כאן מסבירים התלמידים את אופן החישוב הנדרש כדי להגיע לתשובה. זהו הסבר המאפשר לתלמידים להבין איך עונים על שאלה.

4. דוגמא לשאלה דומה לתרגול
חלק זה הופך את יחידות הלימוד מיחידות לימוד פאסיביות ליחידות לימוד אינטראקטיביות. מכיוון שלמבחני מיצ"ב משנים שונות יש מבנה דומה, התלמידים מצאו שאלה דומה לזו שאותה הסבירו בבחינה משנה אחרת ונתנו אותה כתרגול. בחלק מהמקרים הם הפכו את השאלה לשאלה אמריקאית, אשר עליה מתקבל ציון ברגע שהתלמיד עונה על השאלה וניתן לקבל חיווי מיידי להישג שלו בשאלה.

5. שיעורים לכל תלמיד
לבסוף, כל היחידות הועלו לדרייב המאפשר גישה לשיעורים לכל תלמיד בבית הספר. מספר דוגמאות ליחידות הוראה שפותחו במתמטיקה: פיתגורס ומשולשים, אחוזים, הסתברות ובמדעים: מצבי צבירה, עקרון המנוף, שימור מסה.

אצלנו בבית הספר: הצוותים שקועים בעבודה

כך תעשו זאת גם בכיתה שלכם

כדי להכין סרטוני הדרכה דומים חשוב לפני הכל, לשכנע את התלמידים בחשיבות הפרויקט ובתרומה שלו לקהילת בית הספר. מניסיוננו, תלמידים שרואים ערך ותרומה בעבודתם, רוצים ומוכנים להשקיע. לאחר מכן, חלקו אותם לצוותים ועבדו לפי השלבים הבאים:

1. בחירת נושא
כל צוות בוחר שתי שאלות אשר עוסקות באותו נושא. כאן התפקיד של המורה הוא לוודא שאכן מדובר בשאלות באותו תחום.

2. הכנת סרטון
תנו לכל צוות בסיס למצגת שהוכן מראש. בקשו מהתלמידים להימנע מלכתוב הסברים בתוך המצגת ובמקום זאת להשתמש כמה שיותר בדוגמאות מצוירות / מצולמות. כדי להוסיף למצגת סרטון או פס קול של הסבר, אפשר להשתמש במספר כלים דיגיטאליים העבירו להם קישורים לכלים המאפשרים הכנת סרטונים שכאלו (כמו שימוש ב-office 365 או בתוסף mix לתוכנת powerpoint, או תוכנת screen-O-matic).

3. שאלה אינטראקטיבית לדוגמה
בעזרת google forms יוכלו התלמידים לשלב שאלה לדוגמה בסרטון, לשימוש הצופים. כאן יוכלו ללמוד בעצמם איך להשתמש בכלי.

4. משוב הדדי
לפני כל הגשה, בקשו מהתלמידים לקבל הערות מחבריהם ולתקן בהתאם, לפי החלטתם, לפני שהם מעבירים לבדיקה שלכם.

5. המשוב שלכם
בדקו האם ההסברים שלהם בסרטון נכונים. במידה ויש טעויות, העירו עליהן, אך את תעירו על אופן ההוראה, כדי שהשיעורים יישארו "בשפתם של התלמידים".

פרויקט זה הוא תוצאה של אינטראקציה ושיחה פתוחה בין הנהלה-תלמידים-מורים. ההנהלה שמה בראש סדר העדיפויות את יחסי הקרבה והאכפתיות בתוך בית הספר ובייחוד בין המורים לתלמידים ומעודדת קיום שיעורים המאפשרים יחסים שכאלו. התלמידים יצרו את השיעורים, נרתמו למשימה בשמחה רבה ודיווחו על תחושת שייכות ותרומה לחבריהם לשכבה או לשכבות צעירות מהן.

תלמידים שלמדו בעזרת יחידות אלו סיפרו על חוויה חדשה של לימוד, המאפשרת לימוד עצמאי מחבריהם הבוגרים מהם בשנה אחת סה"כ. גם המורים ראו בשיעורים אלו הזדמנות ללמד פחות פרונטאלית ושימשו יותר כמנחים וכך התפנו לעבודה אישית עם תלמידים ובניית קשר אישי. המורים ידעו לספר כי בשיעורים הייתה אוירה של רוגע המאפשרת לכל תלמיד ללמוד בקצב שלו.

כיום, במציאות שבה חייבים לאפשר לילדים לימוד עצמי והזדמנויות ליצור ידע משל עצמם, שיטה זו מאפשרת להנות מכל העולמות ולראיה, תלמידים שחוו למידה זו מבקשים לאפשר עוד ועוד שיעורים שכאלה - שיעורים שבהם הם לומדים או מלמדים בעצמם והמורה יכול להרשות לעצמו להתפנות לקידום הקשרים בכיתה.

* * * * *

המאמר נכתב בשיתוף עם ליזה סורדו, מנהלת חטיבת הביניים "אחרון הבילויים"- מקיף ג' "העמית" עד סוף תשע"ט, במערכת החינוך כבר 20 שנה, מאמינה בטיפוח לומד עצמאי, לומד שמצליח ללמוד בזכות הקשר והיחסים עם המורים שלו, שמאפשרים לו לשאול שאלות, להביע את עמדתו ולרצות להגיע לשיעורים. בדרכה זו עובדת עם מורים, כדי ללמד אותם ללמד אחרת, לשבור את קירות הכיתה ולאפשר לתלמידים ללמוד מתוך חוויה והצלחה.

תודות לכל התלמידים שחשבו, ערכו, תיקנו ועמלו על השיעורים: הילה אטיאס, ליה איבנוב, נבו אייזנמן, ליאור בלישה, מאיה בן ששון, ליאור בר אל, דן גרשוביץ, עילם הבר, נועה ולד, יועד זפיר, יואב חן, רואי סנסל, סיון עוזרי, קטיה פריידלין, נועם קושניר, שחף יונוביץ', טל שגב, נועה שמרוני וזיו שני.