ישראל במלחמה
הסיפור של פרופ' ברברה אוקלי מאוניברסיטת אוקלנד במדינת מישיגן, ארצות הברית, יכול להוות השראה לכל תלמיד ותלמידה. בילדותה, שנאה אוקלי מתמטיקה ומדעים. למעשה היא לא רק שנאה, היא ממש פחדה מכל המקצועות הנחשבים "ריאליים". היא הצליחה מאוד במקצועות שנחשבים הומניים, כמו היסטוריה ומדעי החברה, ואפילו גילתה כישרון לשפות, אבל כשזה הגיע למקצועות כמו מתמטיקה, פיזיקה, טכנולוגיה ומדעי המחשב - היא נחסמה. היא הצליחה לסיים את התיכון רק בקושי, עם ציונים נמוכים במקצועות המתמטיקה והמדעים, וסיימה את בית הספר עם התחושה שהיא איננה חכמה מספיק להתמודד עם מקצועות מאתגרים אלה. היות שלא היה לה כסף לממן בעצמה את לימודיה, התגייסה לצבא האמריקאי, למדה רוסית, ושרתה כמה שנים במקומות מגוונים ברחבי העולם כמתרגמת. תוך כדי השירות הצבאי, אוקלי נפגשה ועבדה עם אנשים שתפעלו בקלות מכשירים טכניים מסובכים, פתרו בעיות טכנולוגיות מורכבות והפגינו כישרון בתחומים שהיא כל כך חששה מהם.
רק לאחר שהשתחררה מהצבא, בגיל 26, הבינה אוקלי שהעובדה שהיא חושבת שאינה מסוגלת להתמודד עם מקצועות ריאליים מגבילה מאוד את אפשרויות התעסוקה וההשתכרות העתידית שלה. אוקלי החליטה שהיא לא מוכנה להשלים יותר עם תחושת חוסר ההצלחה והמוגבלות שלה בכל מה שקשור לתחומים אלה, וניצלה את מלגת הלימודים שלה מהצבא לטובת לימודי הנדסה. המטרה שלה הייתה לא פחות מאשר "לתכנת" את המוח שלה מחדש, להתמודד עם האתגר ולהוכיח שהיא מסוגלת.
ההתחלה הייתה לא קלה, היא נכשלה בלא מעט קורסים. הסטודנטים הצעירים שהתחילו איתה התקדמו, בעוד היא מאריכה את תקופת הלימודים וחוזרת שוב ושוב על קורסים שנכשלה בהם.
תוך כדי הלימודים, אוקלי גילתה שאינטליגנציה או כישרון מולד לא מנבאים את ההצלחה. אם יש לכם תשוקה, יכולת התמדה ואתם יודעים כיצד ללמוד - שום דבר לא יעמוד בדרככם. בהדרגה, אוקלי למדה כיצד ללמוד ומה היא צריכה לעשות כדי להצליח ולהתמודד עם חומר הלימוד המאתגר שעמד בפניה. היא אספה ויישמה מגוון טקטיקות שבסופו של דבר הביאו אותה להצלחה מרובה, ולקריירה אקדמית מבריקה בתחום ההנדסה. כיום, פרופ' אוקלי אוקלי הינה פרופ' מן המניין בפקולטה להנדסה באוניברסיטת אוקלנד ונהנית משם עולמי.
עם השנים החלה פרופ' אוקלי, לשתף אחרים בתהליך שהיא עברה. היא הפכה למומחית בתהליכי למידה. פרופ' אוקלי הבינה, שדווקא בתחומים כמו מתמטיקה ומדעים, שהם יותר מופשטים, בצעירותה היא נקטה לאורך שנים באסטרטגיות וטקטיקות למידה שלא קידמו את ההבנה שלה, ולמרות המאמץ הרב שהשקיעה, נכשלה שוב ושוב. לטענתה, הדבר הראשון שצריך ללמוד, זה איך ללמוד, וככל שתלמידים ומורים ידעו על כך יותר, כך יהיה להם קל יותר להצליח בלימודים בבית ספר, במכללה ובאוניברסיטה.
פרופ' אוקלנד ראיינה מאות פרופסורים ומרצים בתחומים שונים, לגבי הדרכים שבהם הם והתלמידים שלהם לומדים, ומה עוזר להם להצליח בסביבה אקדמית שדורשת ידע, הבנה, יישום והצלחה בבחינות, כל זאת בדרך כלל בסד זמנים נתון ומוגבל. אוקלי הבינה, שלמרות שיש שוני רב בין התלמידים וסגנונות למידה שונים, בסופו של דבר רב המשותף על המפריד ורוב הטקטיקות מתאימות לרוב התלמידים.
מתוך כך, אוקלי אספה את התובנות המרכזיות, שתאמו גם את מה שהיא למדה מהתהליך האישי שלה ושל הסטודנטים שלה, וגיבשה אותן בספר שמוקדש לנושא ובקורס פתוח (MOOC) שניתן במסגרת קורסרה. הקורס של פרופ' אוקלי בקורסרה נחשב לקורס בעל ההשתתפות הגבוהה ביותר מבין כל הקורסים המוצעים, ולמדו בו עד היום כשני מיליון סטודנטים מכ-200 מדינות בעולם.
לשמחתנו, פרופ' אוקלי עושה לנו - מורים ותלמידים, קיצור דרך, ומלמדת אותנו מספר כללים פשוטים יחסית, המבוססים על מחקרים רבים בתחום המוח והלמידה, שיהפכו את החיים של כולנו כלומדים פשוטים הרבה יותר. אוקלי מתייחסת לטקטיקות שהיא מציעה כ"מדריך הפעלה" למוח, על מנת להצליח למצות את הפוטנציאל שלו. חשוב לציין שכל הטקטיקות המוזכרות מתאימות ללמידה במובן הרחב שלה, ולא רק למקצועת המתמטיקה, המדעים והטכנולוגיה.
10 כללים ללמידה מיטבית – בהשראת פרופ' ברברה אוקלי:
1. לימדו במשך פרקי זמן קצרים ועשו הפסקות בלמידה
למידה מיטבית מתאפשרת לפרק זמן קצר בכל פעם, כאשר המוח ב"מצב מיקוד". משך הזמן בו המוח נשאר ב"מצב מיקוד" הינו כ-25 דקות בממוצע.
ב"מצב מיקוד" מתרכזים באופן מלא בנושא מסויים. מצב "פיזור", לעומתו, הוא מצב של מנוחה וחשיבה לא ממוקדת, המאפשר לראות את "התמונה הגדולה". גם "מצב פיזור" הינו קריטי ללמידה, ואיננו מהווה הסחת דעת ממנה. לכן כאשר "נתקעים" במשהו לא פתיר, מומלץ לקחת הפסקה ולעבור מ"מצב ממוקד" ל"מצב מבוזר". באופן פרדוקסלי, כאשר ממשיכים להתרכז בבעיה ולא משחררים את המוח למצב מבוזר, חוסמים את המוח מלהגיע לפתרון. עם זאת, יש לזכור, שמצב "פיזור" בפני עצמו לא מקדם למידה, אלא רק בשילוב של מצב "מיקוד".
לכן, גם אם לא הצלחתם לסיים נושא, או לפתור בעיה, לאחר 25 דקות של למידה או תרגול ממוקדים, תנו לעצמכם זמן מנוחה קצר. אל תגיעו למצב שאתם מתוסכלים מאי ההצלחה או נשחקים, עשו הפסקה בזמן.
2. דאגו ששום דבר לא יפריע לכם
גם אם קשה לכם להתנתק, ובמיוחד מהטלפון החכם, הסחות הדעת גורמות לכך שאתם לא מצליחים ללמוד. דאגו שיהיו לכם התנאים להיות ב"מצב מיקוד" למשך 25 דקות רצופות. לשם כך כדאי להעביר את הטלפון למצב טיסה, ולהשבית כל הסחת דעת אחרת.
3. "איכלו את הצפרדע תחילה" – התחילו עם האתגרים
בתחילת היום, כשאתם במלוא כוחותיכם, התחילו עם הלימוד המאתגר ביותר, הנושאים שאתם פחות טובים בהם, עם מה שדורש יותר ריכוז ומאמץ מצידכם. השלמת משימה מורכבת מעניקה תחושת הצלחה ומסוגלות ומעודדת אותנו להמשך עשייה. טקטיקה זו מסייעת לנו להתמודד עם דחיינות.
4. בתחילת הלמידה סיקרו את התמונה הגדולה
סיקרו את הכותרות, התמונות, התרשימים, הגרפים, קטעי הטקסט המודגשים, הסיכום והשאלות בסוף הפרק. כך תקבלו תמונה מלאה של הנושא כולו והיקף החומר ותדעו למה לצפות. כך בעצם אתם תצרו מעין מסגרת לפאזל, לפני שתיכנסו לפרטים ולהרכבת החלקים הקטנים. כשיש לכם "תמונה גדולה" של כל הנושא הלימודי, קל יותר לזכור את הנושא ואת הפרטים בתוכו.
5. שחזרו את מה שלמדתם מהזיכרון לפני שתתקדמו הלאה בלמידה
השתמשו פחות בטכניקה של הארה (מירקור) עם מדגישים, זה לא באמת עוזר. הימנעו גם מקריאה פאסיבית. במקום זאת, כאשר אתם מסיימים לקרוא פרק, או ללמוד נושא מסוים, סיגרו את החומר ונסו לשחזר בעל פה מה למדתם. אל תתקדמו לפני שאתם יכולים לשחזר את עיקרי הדברים מהזיכרון, בעל פה או בכתב, ללא חומר פתוח. כדאי להתחיל את העבודה בטכניקה זו משחזור חלקי חומר קטנים ולהתקדם לעבר פרקים ונושאים שלמים לאט-לאט.
6. הסבירו את הנושא לאדם אחר, בפשטות
על מנת לוודא שאתם יודעים את החומר ומבינים אותו, פשטו את הנושא, תנו דוגמאות, השתמשו במטפורות והסבירו אותו בשפה פשוטה. גם אם לא הבנתם את החומר, אחרי שתסבירו אותו בשיטה זו תגלו שאתם מבינים אותו הרבה יותר טוב. לכן כדאי ללמוד עם חברים, ולהסביר אחד לשני.
כדאי ללמוד עם חברים ולהסביר את החומר אחד לשני7. חזרו על החומר במרווחי זמן
לימוד מרוכז לפני בחינה איננו אפקטיבי כמו לימוד שנעשה לאורך תקופה. בדיוק כמו שספורטאי צריך להתאמן כל יום במשך תקופה ולא רק ביום שלפני התחרות' כך גם עלינו ללמוד את הידע ולחזור עליו לאורך זמן. הדבר מתרחש כי חזרה על החומר במרווחי זמן מסייעת למוח להעביר את הידע מ"זכרון העבודה" ל"זכרון לטווח ארוך". לכן יש לפזר את תהליך הלמידה על פני מועדים שונים. אם תקדישו את אותו היקף שעות המוקדש ללמידה ביום האחרון שלפני הבחינה לאורך כמה ימים לפני הבחינה – תצליחו משמעותית יותר.
8. גוונו את הנושאים ושיטות הלמידה
בדרך כלל, כאשר לומדים נושא חדש, מתרגלים אותו שוב ושוב בשיטה אחת ספציפית במשך זמן ארוך. לאחר זמן מסוים, המוח מתקבע על שיטת העבודה ונכנסים ל"שבלונה". בחיים האמיתיים וגם בבחינה, אין רצף בעיות זהות, אלא מגוון. לכן, לאחר שרוכשים את המיומנות וההבנה בנושא, יש להימנע מ"למידה עודפת" (Over-learning) ולתרגל לא רק "איך" לפתור את הבעיה, אלא גם "מתי" להשתמש בידע הזה. לכן עדיף לתרגל מספר נושאים שדורשים אסטרטגיות חשיבה ולמידה שונות בו זמנית.
9. עשו ספורט!
בהפסקות שבין שיעור לשיעור, בין זמן למידה לזמן למידה, כדאי מאוד לקום ולא להישאר ישובים ליד השולחן. בהפסקה ארוכה יותר, מומלץ לעשות ספורט. הפעלת הגוף חיונית לא רק לבריאות הפיזית אלא גם לזרימת הדם למוח ולהרכב החומרים במוח שמשפיע על יכולת הלמידה והזיכרון.
10. אל תוותרו על שינה
זמן שינה הינו חיוני כדי שהחומר הנלמד יתחבר במוח לכדי תמונה שלמה. בזמן השינה המוח מנקה את עצמו מרעלים, תהליך שעוזר למוח "להישאר בכושר". זו הסיבה שכאשר אתם עייפים, קשה לכם לחשוב בבהירות. זאת ועוד, במהלך השינה, המוח חוזר על מה שלמדנו, ומעמיק את ההבנה והזיכרון.
לפני השינה, מומלץ מאוד לחזור על החומר, להתרכז בבעיה שלא פתרתם או לחשוב על נושאי הלימוד. זה יעזור למוח שלכם לעבד את החומר ו"להמשיך את תהליך הלמידה" כשאתם ישנים. במידה ולא תישנו מספיק, כל שאר הטכניקות לא יעזרו לכם.
10 התובנות שמציעה פרופ' ברברה אוקלי חשובות לכל מורה קודם כל כמי שלומד/ת בעצמו/ה. בנוסף, תובנות אלה עשויות לסייע לתלמידים שלנו לקדם את הלמידה שלהם. כדאי ללמד את התלמידים את התובנות וכך לסייע להם ללמוד כיצד לומדים. לאחר הלמידה, שוחחו איתם לגבי מה עוזר להם ללמוד ומה מעכב אצלם את הלמידה.
כיצד אתם מסייעים לתלמידיכם ללמוד איך לומדים? ספרו בתגובות ותוכלו לסייע למורים ותלמידים רבים!
