כך תגדלו את המדען או המדענית הבאים: תנו לתלמידיכם את התשובות

2962
כך תגדלו את המדען או המדענית הבאים: תנו לתלמידיכם את התשובות

"אמי הפכה אותי למדען בלי שהתכוונה לכך. כל האמהות היהודיות בברוקלין נהגו לשאול את הבן שלהן: 'למדת משהו בבית ספר היום?', אבל לא, אמא שלי תמיד שאלה אותי: 'איזי, שאלת שאלה טובה היום?' ההבדל הזה הוא שהפך אותי למדען". כך צוטט הפרופסור איזידור אייזיק רבי, פיזיקאי יהודי, זוכה פרס נובל בפיזיקה לשנת 1944.

הפרופסור אריה קיזל מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה טוען כי מערכת החינוך הישראלית התמכרה להישגיות מדומה, שנמדדת במבחנים בינלאומיים סטנדרטיים ולתוכניות לימודים מסורתיות ונוקשות שעוסקות פחות בכישורי חשיבה ביקורתית, אמפתיה לאחר, עצמאות ויצירתיות. לדוגמה, בשיטת הלימוד המסורתית, המורים הם אלה ששואלים את השאלות ופעמים רבות גם מספקים את התשובות להן או שהתלמידים נדרשים לספק את התשובות בתבנית מוכתבת.

אנו המורים נוטים להעביר לתלמידים את חומר הלימוד בדרכים מגוונות ויצירתיות, כגון של חקר, משחוק, פתרון תרגילים בשיטות מגוונות, אך רובן מתכנסות בתכליתן לתחום סגור, כמעט מאובן, של שאלות שאנו מספקים ותשובות שאנו דורשים מן התלמיד. הסיבה לכך, על פי קיזל, באה לידי ביטוי במושג "פדגוגיה של פחד". זו אותה פדגוגיה המבקשת לשמור על התלמידים, להגן עליהם, גם מפני עצמם, גם מהעולם הסובב אותם וגם מהאחר, ולהיות בטוחים בעצמנו כי רק המושכות שלנו הן אלה שיכוונו אותו בבטחה אל היעד.

במאמר זה אנסה לגרום לכם להעז, לשחרר את המושכות ולתת לתלמידות ולתלמידים לדהור במרחב. תחילה הם ישוטטו בלא כיוון ברור, כל אחד לפי יכולותיו, מאווייו ומידת המוטיבציה שלו, אך בהדרגה, עם הכוונה קלה מכם, הם ילמדו בעצמם את הנתיב ויהיו מיומנים בו יותר, דבר אשר מניסיוני, ישפר באופן ניכר גם את יכולתם לספק תשובות לשאלות שניתנות על ידי המורה.

הדוגמאות שאתן הן מתוך תוכנית לימודים ייחודית הנקראת "ביולוגיה חוקרת". זוהי תכנית לימודים יחידה מסוגה בישראל, שאושרה על ידי משרד החינוך ונמצאת בפיקוחו. בבסיס התכנית עומד חקר פתוח ומרבית הלמידה בכיתה נעשית על ידי התלמידים, כאשר המורה משמש כמנחה ומלווה בלבד. הלמידה מתקיימת באמצעות ניתוח מאמרים מדעיים, לימוד בצוותא וליבון סוגיות, תוך סיעור מוחות, סדנאות מחקר וכתיבה ודיונים. למשל, התלמידים מנסחים בעצמם עקרונות ביולוגיים מתוך ניסויים או במילים אחרות – שואלים שאלות. כך זה עובד:

 

מדוע לחשוף את השאלה? חשפו את התשובה

מה עושים? אפשרו לתלמידיכם ותלמידותיכן לנסח את השאלה לתשובה נתונה. בתרגיל זה, המומלץ לקראת בחינה, סדרו את החומר הנלמד בצורת תשובות לשאלות ותנו לתלמידים לנסח את השאלות. אופן זה גורם לתלמידים להתעמק יותר בתשובה ולהבין את מרכיביה, על מנת שיוכלו לנסח את השאלה. התרגיל מתאים בעיקר לשאלות ברמת חשיבה של תפקודים שכליים גבוהים.

דוגמא: הציגו בפני התלמידות טבלה עם נתונים ותשובה המחייבת אותן להבין את נתוני הטבלה או לקשרם באופן רחב יותר למושגים אחרים, על מנת שיוכלו לנסח את השאלה. ניתן, במקרה של תלמידים מתקשים או חסרי ביטחון, לתת בתור פתיחה תשובות פשוטות, כגון: "השפעת עוצמת האור על קצב הפוטוסינתזה בצמח יהודי נודד" ולצפות מהתלמיד שינסח שאלה פשוטה, כגון: "מהי הכותרת לטבלה" או "מה מציגה הטבלה שלפניך?"

מה מרוויחים? איתור תפיסות שגויות של תלמידים ומעקב אחר יכולתם להבין הוראות של שאלה. פיתוח היצירתיות, הביקורתיות ויכולת הביטוי.

שיעור ב"ביולוגיה חוקרת": לומדים לשאול את השאלות הנכונות

שאלת שאלות חופשית

מה עושים? התלמידים מקבלים קטע קצר, לעתים משפט עד שניים ובו עובדות כלשהן. הם צריכים לחשוב על כל שאלה שעולה מתוך הקטע ולהציע דרכים למציאת תשובות לשאלות. בנוסף, נדרשים התלמידים לרפלקציה על תהליך החשיבה שלהם. כלומר, לשאול את עצמם שאלות נוספות, כגון, "האם עלי לאתר ידע חדש בכדי לענות על השאלה ששאלתי?" או "האם עלי לענות על השאלה מתוך הבנת הקטע?"

דוגמה: במסגרת דיון על מעורבות האדם בטבע וחשיבות השמירה על מגוון המינים, קיבלו התלמידים קטע קצר, שהופיע בקטע שלא נלמד באחת מבחינות הבגרות: "החוקרת הסינית יו-יו טו זכתה בפרס נובל לרפואה בשנת 2015 בעבור פיתוח תרופה יעילה נגד מלריה. היא מצאה בספרות הסינית מלפני 2200 שנים מידע על כך שהצמח לענה חד-שנתית שימש תרופה למלריה. החוקרת הפיקה מן הצמח את החומר ארטימיסינין וגילתה כי בנוכחות ברזל הארטימיסינין פוגע בפלסמודיום".

התלמידים הפיקו מקטע זה שאלות רבות ומגוונות, שעל חלקן נדרשו לתת תשובה בעצמם ולתאר את התהליך שביצעו כדי להגיע לתשובה, כמו "מהי שיטת ההפקה של החומר? מהו מנגנון הפעולה של החומר?" ועוד.

מה מרוויחים? מעצם שאילת השאלות, חיפוש התשובות ורפלקציה עצמית על תהליך החשיבה, יכלו התלמידים לקשר בין מספר נושאים מתוכנית הלימודים ואף להרחיבם על פי תחומי התעניינותם. בתור מורה, יכולתי לעמוד יותר על דרכי החשיבה של התלמידים ועל עומק החשיבה שלהם, לחשוף תפיסות שגויות, ללמוד על מידת הסקרנות שלהם ובכך לדעת לקדם כל תלמיד מנקודת מוצא ייחודית לו.

לומדים ותוך כדי - מפתחים את היצירתיות והחוש הביקורתי

 אל תחששו להכיר לתלמידים את טקסונומיית רמות החשיבה על פי בלום

מה עושים? דונו עם תלמידותיכן במשמעות מילות ההוראה, תנו להן לנסח שאלות מחיי היום-יום ברמות חשיבה שונות.

דוגמה: ניתן להיעזר בקטע קריאת מאמר מבחינת הבגרות או ממקור אחר, אלא שהפעם, התלמידות והתלמידים אינם נדרשים לתשובות, אלא נדרשים לשתי מיומנויות אחרות: לקבוע מה תפקיד השאלה ומדוע ניתנה כאן וכן, מהי רמת החשיבה שלה על פי הטקסונומיה של בלום. מן הסתם, בכדי לענות על שאלות אלו, יידרשו התלמידים להבנה של הקטע, אז מדוע להסתפק במתן תשובות לשאלות שהוכתבו מראש? לאחר מכן, יוכלו התלמידים להציג שאלות נוספות, על בסיס הנתונים של שאלה קיימת והמידע במאמר ולסווגן לרמות חשיבה על פי דעתם.

מה מרוויחים? בדרך זו תיבחן יכולת התלמידים להבין מורכבות של שאלות. נמצא שבאופן זה מבינים התלמידים יותר טוב את דרישות השאלה והם מחויבים למטה-קוגניציה בדמות רפלקציה על תהליך החשיבה שלהם. בנוסף, תלמדו על צורות החשיבה של תלמידיכם. עבור המורה זוהי הזדמנות נוספת להכוונה ולאיתור תפיסות שגויות, שהרי שאילת שאלה על גבי שאלה מחדדת את ההבנה ודורשת מיומנות חשיבה גבוהה יותר מאשר למצוא את התשובה לשאלה בקטע. רמת השאלות שישאלו התלמידים יכולה בהחלט להעיד על רמת הבנת הנקרא שלהם ולתת למורה משוב נוסף לקידום הלמידה של כל תלמיד.

 

מיזוג עם מקורות מידע שונים ושאלות השוואתיות

מה עושים? תנו לתלמידים לחקור נושא מסוים, אפילו כהרחבה לשאלה שאתם שאלתם.

דוגמה: "ציין שני גורמים המשפיעים על לחץ הדם" (שאלת ידע / הבנה). לאחר מכן, בקשו מהם ומהן לאתר מקור מידע נוסף המאשר, מרחיב או מטיל בספק את הידע שהפגינו בתשובה. לגבי מקור המידע הנוסף, בקשו מהתלמידים לחבר שאלות הקושרות אותו לשאלה הראשונית שהצגתם.

מה מרוויחים? באופן זה ניתן לבחון את יכולתו של התלמיד ליישם את הידע שהפגין וכן בעצם שאילת השאלה, ניתן ללמוד על יכולתו של התלמיד להבין את מקור המידע הנוסף שבחר בעצמו, על פי תחום העניין שלו.

 

תנו להם להמציא נתונים

מה עושים? הרעיון אמנם נשמע מוזר, שכן מדוע שניתן לתלמידים לעסוק בממצאים שאינם קיימים? אולם נעז לדלג מעל מהמורה זו, שהרי נתונים אלה משמשים אותנו למטרה זו ולא לפרסום בעיתון מדעי. בנוסף, זהו התהליך המחשבתי שמצופה מכל אדם הנחשף למידע שלדי - לשער כיצד היו נראים הנתונים או מה עומד מאחורי העובדות הנתונות. כלומר, זהו הליך מחשבה לגיטימי ורצוי.

דוגמה: "חבר שאלה בנושא השפעת גורמים סביבתיים על קצב תהליך הפוטוסינתזה" לתלמיד אשר למד בכיתה אודות גורמים אלה. למשל, בנושא עוצמת האור, התלמיד יוכל להכין טבלת נתונים המציגה את קצב הפוטוסינתזה בעוצמות אור שונות ולשאול שאלה לגבי הטבלה. שאלה כזו יכולה להיות ברמת חשיבה נמוכה, כגון "תן כותרת לטבלה" או ברמת חשיבה גבוהה, כגון "הסבר את הנתונים", אך הדגש הוא על כך שבשביל לשאול שאלה, על התלמיד ליצור את הנתונים.

מה מרוויחים? זוהי דרך נפלאה לעמוד על מידת ההבנה של התלמיד, לפתח את היצירתיות ואת החוש הביקורתי שלו ובעיקר, לאתר תפיסות שגויות. במשימה כזו על התלמיד לגייס ידע קודם, לגלות בסיס שקשור בחומר הנלמד ולהתאים את הנתונים לבסיס זה. באופן הזה, אנו בודקים את מידת ההבנה, את היכולת לשער השערות ביחס לסוגיות בחומר הנלמד ואנו כמורים יוצאים מורווחים, עם מאגר שאלות חדש.

 

רבים מהשיעורים במסגרת התוכנית "ביולוגיה חוקרת" מתנהלים בצורה הזו ואני בהחלט סבור כי ניתן לשלב פעילויות מעין אלה גם בתוכנית הלימודים הרגילה בביולוגיה ובמקצועות אחרים – בעיקר כהכנה לבחינה או כפעילות סיכום לנושא וכן כמתן בונוס מדרבן לתלמידים. למשל, להבטיח כי חלק מהשאלות שהם בעצמם יצרו יופיעו אחר כך במבחן. ניתן לסכם מאמר זה בפתגם מן המקורות: "לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד", מסכת אבות, פרק ב', משנה ה'.

 

מקורות מידע:

הדפסת סיפור זה

מורה לביולוגיה ולכימיה בתיכון, רכז מגמת ביולוגיה בתיכון הראשונים בהרצליה, מפתח ומוביל התכנית הייחודית בביולוגיה 5 יח"ל - ביולוגיה חוקרת.

מרכז את קהילת מרכז של מורי הביולוגיה. 

מפתח חומרי למידה ומעבדות מולקולריות במרכז לפיתוח ותמיכה במעבדות בית הספר, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר אילן.

מוביל יוזמות חינוכיות.

משורר.