יחד בדרך להצלחה: 5 דרכים לעבור למקצוענות שיתופית בהוראה

2558
יחד בדרך להצלחה: 5 דרכים לעבור למקצוענות שיתופית בהוראה

מרגישים לפעמים שאתם לבד בהוראה? מובילים את החינוך של כיתתכם לבד, בלי הרבה פידבק ורעיונות נוספים מאחרים? אז תחשבו איך הייתם מרגישים אם הייתם מלמדים בבית ספר בכפר מרוחק, בלי לפגוש הרבה אנשי מקצוע ממקומות אחרים. מרת'ה היא מורה כזו, המלמדת בבית ספר תיכון בכפר במדינת וושינגטון.

בתי ספר הדומים לאלה שבו עובדת מרת'ה מתקשים להשיג גישה למה שבא בקלות למורים ביישובים ובערים: עמיתים אחרים שמלמדים באותה שכבה, חולקים את אותה תוכנית לימודים או נפגשים במסדרונות בית הספר וחולקים רעיונות, עצות או תמיכה נפשית ביום קשה. המורים בכפר מגלים לעתים קרובות כי עליהם לעשות כמעט הכל בעצמם ולכן הם התאגדו יחד ב "רשת הכפרית הצפון-מערבית לחדשנות ולמעורבות תלמידים" (NW RISE).

 

צפו בתהליך הייחודי שעברו בתי הספר במדינת וושינגטון

לכל הכתבות במדריך למקצוענות שיתופית:

פעמיים בשנה, נוסעים מרת'ה ועמיתיה דרך מעברי ההרים ולאורך גבולות המדינה, כדי להגיע למקומות כמו ספוקיין בוושינגטון, שבהם היא, מורים ומנהלנים מקהילות ומבתי ספר כפריים נוספים, מאלסקה, איידהו, אורגון ועוד, מתכנסים יחד למשך יומיים. במהלך הכנס הם מקשיבים למצגות וחולקים רעיונות בנוגע ללמידה של תלמידיהם. החלק שהפך עבורם הכי משמעותי בכנס הוא מפגש של אנשי חינוך בקבוצות ייחודיות של עמיתים החולקים את אותם נושאי לימוד או אוכלוסיות דומות, כמו מורים למתמטיקה שמתכנסים יחד, מורים לחינוך מיוחד או מנהלים. זוהי הזדמנות נדירה עבורם לחלוק את הרעיונות והידע שלהם עם עמיתים מתחומם.

אחד הנושאים שהיו חשובים במיוחד למורים ברשת זו היה מיקוד במעורבות תלמידים ולמידה אותנטית. מרת'ה ייסדה יחד עם כריס ספריגס את קבוצת המורים לספרות וללשון אנגלית ברשת. במסגרת הפרויקט למדו תלמידי כיתות ט'-יא' כיצד לכתוב טיעון ולהגן עליו. כחלק מהטיעון היה עליהם לכתוב לקהל אמיתי, למשל ועידת הטכנולוגיה הבית ספרית שלהם או נציגי הממשל ביישוב. "התייחסתי לפרויקט ברצינות הרבה יותר גדולה, כי הרגשתי שמישהו באמת מקשיב לי", סיפר אחד התלמידים. החיבור בין התלמידים והבקשה לכתוב לקהל אמיתי התגלו כמהפכניים.

"הרשת שינתה את החשיבה שלי לחלוטין", אומרת כריס ספריגס. "הייתי כל כך מבודדת בעבודתי כמורה. פשוט התרגלתי להיות הבוס של עצמי, לעשות מה שרציתי ולקבל החלטות בעצמי ואז הגעתי לכאן, שמעתי רעיונות שלא בהכרח התאימו לשלי ולמדתי להיות גמישה ולראות את נקודת המבט של אחרים".

5 דרכים להגיע למקצוענות שיתופית

מרת'ה, כריס והרשת שלהן שייכים לקבוצת מחקר נוספת במחקר הרוחבי הגדול והחשוב שערכו אנדי הרגריבס ומייקל ט. או'קונר בנושא מקצוענות שיתופית, בו עקבו אחרי תהליכי שיתופי פעולה בין צוותי חינוך לאורך שנים. בכתבה קודמת סיפרנו לכם כבר על התובנות שאספו בהונג קונג וסיפרנו על תיכון פאנלינג שבו מנהלים המורים שיעור פתוח תוך כדי צפיה של מורים אחרים ומקבלים מהם ביקורת אחרי השיעור. בכתבה נוספת סקרנו עבורכם את התובנות שאספו שני החוקרים ממחוז אונטריו בקנדה' שם מובילים המורים בעצמם שיתופי פעולה, אחרי שנמאס להם שאלו באים בצורה של הנחתות מהנהלת המחוז.

המחקר של השניים מוביל למסקנות חשובות ולהגדרת מושג חשוב בתחום שיתופי הפעולה: מקצוענות שיתופית – שיתופי הפעולה בין צוותי חינוך עולים כיתה והופכים ליעילים יותר, חזקים יותר ואפקטיביים יותר. את ההגדרה למושג הזה והרעיון שעומד מאחוריו תיארנו לכם כאן, אבל איך עוברים משיתוף פעולה מקצועי למקצוענות שיתופית? את הדרך לעשות זאת מביאים החוקרים בעיקר בדוגמאות מתוך האיזורים אותם ליוו במשך שנים באונטריו, הונג קונג, נורווגיה, קולומביה ווושינגטון והיא נעה בחמישה מסלולים עיקריים:

1. מלמידה צרה ויעדי הישגים אל אימוץ מטרות למידה והתפתחות

בתי הספר באונטריו עברו ממיקוד המאמצים השיתופיים בעיקר בפערי ההישגים וברמות המומחיות, אל חשיבה על דרכים לשילוב מלא יותר של התלמידים בעזרת נכסי הידע התרבותי והמסורות שעימם הגיעו. התלמידים בפסיפיק נורת' ווסט קיבלו מטלות כתיבה שהתבססו על נושאים אמיתיים מהקהילות שלהם, המשותפים לתלמידים מקהילות כפריות אחרות. המורים בהונג קונג השתמשו בחקר שיעור כדי לקבל משוב על למידה עצמית, שתוכננה להגביר את מידת האחריות של התלמידים על הלמידה וההתפתחות האישית שלהם.

2. ממפגשים קבועים במקומות מוגדרים אל עבודה יומיומית 

הקבוצות המדמות מרחב עבודה ברשת פסיפיק נורת' ווסט ערכו שני כנסים פנים אל פנים בשנה ובין המפגשים תקשרו, שתפו פעולה ותכננו תוכניות משותפות באופן מקוון. המורים באונטריו נהגו להיפגש בקהילות מקצועיות לומדות שסבבו סביב ציונים והישגים, העלאת ציפיות ובחינת עבודות התלמידים. כעת הם משתפים פעולה באופן נרחב יותר ועוסקים בשאלה כיצד להגביר את מעורבות התלמידים בלמידה. בהונג קונג, שיתוף הפעולה והמשוב אינם מוגבלים לשני מפגשי "שיעור פתוח" בשנה, אלא באים לידי ביטוי בכל ההיבטים של חיי בית הספר. מורים חדשים, למשל, מתבקשים לצפות בשיעורים ולתת משוב למורים המנוסים בבית הספר.

3. משיתופי פעולה מוכתבים מלמעלה לשיתופי פעולה ביוזמת המורים

המורים באונטריו הוציאו מידי מנהלי בתי הספר את מנהיגות הקהילות המקצועיות הלומדות לאחר שצברו ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות קולקטיבית ביכולתם לעבוד ביחד ולשפר את למידת התלמידים. המורים בקבוצות המדמות מרחב עבודה בפסיפיק נורת' ווסט פעלו עם הידע של המנהלים, אך ללא התערבותם. למרות החברה ההיררכית יותר מבחינה מסורתית בהונג קונג, תמכה המנהלת יאו במידה גבוהה של מנהיגות בקרב מוריה כאשר תכננו את חקר השיעור ביחד.

4. משיחות מאולצות אל דו שיח מאתגר אך מכבד

המורים בהונג קונג השתמשו בפרוטוקולים למתן משוב, שהבטיחו כי הערות הצופים יהיו פתוחות וכנות, אך לא ביקורתיות באופן אישי. כריס ספרינגס, ממייסדות הרשת בפסיפיק נורת' ווסט, קיבלה בברכה דעות שלא תמיד עלו בקנה אחד עם דעותיה שלה, כאשר אלה התמקדו בשיפור הלמידה עבור התלמידים. מנהלת המחוז הבית ספרי באונטריו נהגה בתחילה להוביל את התהליך, אך מסרה בחפץ לב את מנהיגות הקהילות המקצועיות הלומדות למורים כשהיו מוכנים לקבלה. המורים עצמם הרגישו שהם יכולים להיכנס לכיתות של עמיתיהם וליידע אותם כשעשו טעות.

5. משיתוף פעולה עבור התלמידים לשיתוף פעולה עם התלמידים

דפוס זה אינו מאפיין את כל המקרים, אך בפסיפיק נורת' ווסט, התלמידים נתנו זה לזה משוב על מטלות הכתיבה שלהם, לעתים ממרחק של אלפי קילומטרים ומוריהם שיתפו פעולה בתכנון תוכנית הלימודים. כמו כן, במקרה שלא נדון במאמר, באלפי בתי ספר ביערות קולומביה, לא רק המורים מפיצים את הרעיונות הטובים ביותר שלהם לעמיתיהם. כחלק ממתודולוגיית השיפור, לעתים קרובות גם התלמידים מציעים רעיונות טובים משלהם.

מה דעתכם על שיתופי הפעולה שהכרנו בסדרת הכתבות? ספרו לנו בתגובות על שיתופי פעולה בין צוותים אצלכם או שיתופי פעולה שתרצו ליישם.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
קראו גם: המדריך לשיח יעיל ופורה בין מורים:

◄ 5 המלצות לשיח אפקטיבי בין אנשי צוות.
◄ להשתפר בלדבר - הדרך לשיפור איכות ההוראה.
◄ כך תפתחו שיח עמיתים בעזרת מאמר מחקרי 

הדפסת סיפור זה
הילה יגאל-איזון

עורכת המגזין "הגיע זמן חינוך" ועורכת תוכן ותיקה בתחום החינוך והמשפחה. אמא לשניים. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בייעוץ ארגוני למוסדות חינוכיים. יוזמת ומנחה ב"מכתוב", סדנאות כתיבה ייחודיות לצעירות בסיכון. יוצרת הפרויקט "100 ישראלים קטנים" ב-Xnet, אשר מביא את הישראליות מנקודת מבטם של בני 7-8 מיוחדים מצפון ועד דרום ופרויקט "הילדים של אף אחד הם הילדים של כולנו" ב-ynet לתמיכה בילדים בסיכון שהוצאו מביתם, אשר גייס אלפי משפחות חדשות למעגל האומנה בארץ. מוזמנים להכיר כאן