בוחן, מבחן, הערכה מילולית או מיצ"ב? כך תעריכו את הישגי התלמידים שלכם

8148
בוחן, מבחן, הערכה מילולית או מיצ

אם תזרקו בחלל חדר המורים בשעת ההפסקה את המילה מיצ"ב או את המשפט "אני לא מאמין בציונים", מיד תשמעו 70 דעות שונות. לכל אחד יש מה לומר על הדרך שבה כדאי להעריך תלמידים. מאמר חשוב מתחום הפסיכולוגיה אסף שלושה עקרונות בסיסיים לגבי דרכי הערכות אמינות ומדויקות, שיעזרו לכם להעריך את התקדמות התלמידים שלכם בחומר, את תוכנית הלימודים וגם את דרך הלימוד שלכם. אז תוציאו דפים ועטים, המבחן מתחיל.

 

3 עקרונות להערכת הישגי התלמידים

עקרון 1: הערכה מסכמת או הערכה מעצבת? שתיהן חשובות ויעילות, אך דורשות התייחסויות ופרשנויות אחרות

ישנן שתי דרכים שונות להעריך את הישגי התלמידים והתקדמות הכיתה בחומר. הראשונה, הערכה מעצבת, בה אנו משתמשים כדי לכוון ולעצב את דרכי ההוראה שלנו בכיתה ומטרתה העיקרית היא לשפר את הלמידה הנוכחית. אנחנו משתמשים בה למעשה כל הזמן, ממש "על הדרך", כדי לבדוק האם הוראותינו הובנו ומובילות ללמידה נכונה.

בשיטה השנייה, הערכה מסכמת, אנו משתמשים כדי לייצר הערכה כללית של התקדמות התלמידים או אפקטיביות של תוכנית לימודים. היא מודדת למידה בנקודה מסוימת, בדרך כלל בסיום יחידת לימוד, מחצית או שנת לימודים והיא מאוד ממוקדת בבדיקה מספרית של התקדמות הלמידה.

לשתי הדרכים מטרות שונות ולכן הדרך לאיסוף המידע בהן מאוד שונה. הערכה מעצבת תכלול שיח, דיון, שיתוף פעולה, הערכה עצמית, הערכת עמיתים ובאופן כללי משוב יותר תיאורי. הערכה מסכמת, תהיה באופן טבעי למטרתה - יותר כללית, כשהיא מעריכה את הישגי היחיד על סולם רחב של הישגים.

את ההערכות מפתח לעתים המורה בכיתה ולעתים גורם חיצוני יותר, כמו משרד החינוך. עם זאת, הערכה מעצבת היא בדרך כלל הערכה שמעוצבת יותר על ידי המורה והערכה מסכמת הרבה פעמים דווקא מעוצבת על ידי גורם חיצוני. למעשה, מטרת שתי השיטות היא די דומה בסופו של דבר: לייצר מקור מידע תקף, הוגן, יעיל ואמין לגבי התקדמות התלמיד.

כך תשתמשו בהערכה מעצבת בצורה הנכונה, אשר תתמוך בשיפור הלמידה:

  • הסבירו לתלמידים בצורה מאוד ברורה את המטרה של כל שיעור.
  • במהלך השיעורים והפעילויות הכיתתיות אספו כל הזמן מידע לגבי מצבה של התלמידה בלמידה.
  • השתמשו במידע שאספתם כדי להבין מה התלמידים יודעים מתוך החומר ולפי זה כוונו אותם מחדש לפי הצורך.
  • התרכזו כל הזמן בצורה שיטתית בהצבת מטרות ברורות לתלמידותיכן.
  • בדקו האם התלמידות הגיעו לאותן מטרות.
  • אם ההתקדמות היא לא ההתקדמות הרצויה לכם, בדקו כיצד לשפר את הוראותיכם בעתיד.
  • שמרו על אורך זמן קצוב בין ההערכה המעצבת לבין השינוי שבא בעקבותיה.

הערכה מסכמת והערכה מעצבת חשובות ויעילות, אך דורשות התייחסויות ופרשנויות אחרות

עיקרון 2: מה באמת אתם מודדים כשאתם מעריכים תלמיד או תוכנית לימודים?

האם ההערכה בה אתם בוחרים מהימנה או תקפה? אל דאגה, לא נחזיר אתכם כאן לשיעורים מהאוניברסיטה, אך חשוב לזכור כי בנוגע לאמינות של מבחנים והערכות יש לפסיכולוגיה סטנדרטים אובייקטיבים ומדויקים לבדיקה של איכות ההערכות – מסכמות ומעצבות. הערכה שהיא מהימנה ותקפה תעזור למשתמשים בתוצאות המבחן לגבש נכון את מסקנותיהם לגבי הידע, היכולות והכישורים של התלמידים והתלמידות.

לפני שאתם נבהלים ממושגי הסטטיסטיקה, שימו לב, כל מה שאתם צריכים הוא לבדוק 4 דברים חשובים לגבי ההערכה שלכם:

  • האם מה שרציתם למדוד אכן נמדד כאן? האם כולו נמדד?
  • האם נמדדים כאן דברים שכלל לא התכוונת למדוד?
  • מהן המסקנות המכוונות והלא מכוונות של ההערכה?
  • אילו עדויות יש לך כדי לתמוך בתשובתך לשלוש השאלות הקודמות?

האם המבחן תקף? התשובה לא חייבת להיות מספר שחישבתם אחרי פתרון של מיליון משוואות. מדובר בשיפוט מאוד פשוט אשר כולל את התוצאות המכוונות והלא מכוונות של השימוש במבחן. האם המבחן בודק את מה שרציתם לבדוק ורק אותו? האם המבחן בודק את כל מה שרציתם לבדוק? למשל, אם יש 10 יחידות לימוד, חשוב שיהיו שאלות על כל אחת מהיחידות. עוד חשוב לוודא שהמבחן משקף באופן מדויק את למידת התלמיד ולא מדדים אחרים ולכן הוא צריך להתאים לאוכלוסייה הספציפית שבה תעבירו אותו.

האם המבחן מהימן? הערכה מהימנה היא כזו שתוצאותיה מראות באופן עקבי את ידע התלמידה, יכולותיה וכישוריה. זהו מבחן שבו כל בודק שיבדוק את המבחן – יגיע לאותו ציון. הוא לא מושפע משום גורם משתנה, אלא אך ורק מידע התלמידה. גם כאשר המבחן הוא בתחום כמו חיבור, צריכים להיות מדדים ברורים ועקביים. כמו כן, אם התלמידה תעשה את המבחן שוב – היא תקבל אותו ציון. בנוסף, באופן כללי, מבחנים ארוכים הם יותר מהימנים ממבחנים קצרים.

 

כך תוכלו לשפר את איכות ההערכות שלכם:

  • חברו את ההערכה שאתם בונים לחומר הנלמד בצורה זהירה.
  • בחיבור מבחנים - השתמשו במספר מספק של שאלות כלליות ובנוסף, במגוון של שאלות וסוגים שונים של שאלות על נושאים ספציפיים.
  • אל תשתמשו בשאלות שהן קלות מדי או קשות מדי, מכיוון שהן אינן מספקות מגוון רחב מספיק של תשובות. למשל, כאשר 100% עונים נכון אין שונות והמבחן פחות אמין.
  • זכרו תמיד כי מבחנים שהם תקפים לשימוש או לסביבה אחת, לא תקפים לשימושים אחרים. בדקו מי הנבחנים שלכם, וודאו שהמבחן מתאים לכולם.
  • בססו החלטות מדידה חשובות על מגוון אמצעי מדידה ולא על מבחן אחד. למשל, בחנים קצרים בסוף כל יחידת לימוד, מענה על שאלות בזמן השיעור, עבודה פרטנית אם מתאפשר, עבודות ופרויקטים, יומן למידה, למידת חקר וכמובן – מבחנים.
  • בדקו האם ישנם הבדלים עקביים בביצועים או בתוצאות בין תלמידים מתרבויות שונות. למשל, האם ישנן קבוצות מסוימות של תלמידים אשר מצליחים יותר בתוכניות מסוימות או לא מצליחים בהן באופן קבוע? למשל, כיתות חינוך מיוחד.

חשוב לבדוק האם המבחן שבעזרתו אתם מעריכים הוא מהימן ותקף

עקרון 3: כך תפרשו את נתוני המבחן או ההערכה שביצעתם

את אותם עקרונות חשובים לגבי תקפות ומהימנות של הערכות, חשוב לזכור במיוחד כאשר אתם באים לפרש את המבחן או הערכה מסוג אחר שערכתם. לפני הכל – זכרו כי אותו מבחן או הערכה שתכננתם מתאים רק למטרה הספציפית עבורה תוכנן. למשל, אם תכננתם מבחן שמטרתו להשוות את רמת התלמידים כדי לחלק אותם להקבצות – אותו מבחן לא יתאים כדי לדעת איפה נמצא תלמיד מסוים בנושא ספציפי בחומר.

כאשר אתם אוספים נתונים, זכרו תמיד לאילו שאלות הנתונים היו אמורים להתייחס. האם הם באו לבדוק את מצב התלמיד בחומר או לבדוק האם תוכנית לימודים מסוימת עובדת נכון? האם הנתונים מתאימים לבדוק תלמידים המגיעים ממגוון של רקעים או נסיבות חינוכיות? למשל, האם הם מתאימים לתלמידים עם קשיי למידה או תלמידי חינוך מיוחד? חשוב לבצע פרשנות זהירה של התוצאות בכל סוג של מבחן, משום שתוצאות אלה יכולות להשפיע מאוד על התלמיד.

בהמשך – חשוב לברר כיצד אותה הערכה עוברת לתלמידים ולהוריהם ולהדגיש שם את הציון בהקשר של המטרה האמיתית של המבחן. וכן, יש לברר האם המבחן מתאים למגוון התלמידים בכיתה או בשכבה שלכם.

שימו לב: כאשר אתם מחליטים החלטות חשובות במיוחד – השתמשו במגוון רחב של סוגי הערכות ולא בהערכה אחת בלבד. כך תקבלו תוצאות מדויקות הרבה יותר.

 

כך תפרשו ביעילות את נתוני ההערכות שלכם:

  • כשאתם באים לפרש, ראשית הזכירו לעצמכם שוב - את מה היתה ההערכה אמורה למדוד?
  • בררו לעצמכם על איזו השוואה מבוססים נתוני ההערכה? האם התלמידים מושווים אלה לאלה? או האם תשובות התלמידים מושוות לדוגמאות של תשובות נכונות או לא נכונות של המורה או של מישהו אחר?
  • מה הקריטריונים או נקודת המעבר של המבחן? האם הישגי התלמידים מתויגים תוך שימוש בתקן מסוים או בקטגוריות מסוימות כמו "עבר"/"נכשל" או כל קריטריון אחר שמראה על ביצוע מספק או לא מספק?
הדפסת סיפור זה
הילה יגאל-איזון

עורכת המגזין "הגיע זמן חינוך" ועורכת תוכן ותיקה בתחום החינוך והמשפחה. אמא לשניים. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בייעוץ ארגוני למוסדות חינוכיים. יוצרת הפרויקט "100 ישראלים קטנים" ב-Xnet, אשר מביא את הישראליות מנקודת מבטם של בני 7-8 מיוחדים מצפון ועד דרום ופרויקט "הילדים של אף אחד הם הילדים של כולנו" ב-ynet לתמיכה בילדים בסיכון שהוצאו מביתם, אשר גייס אלפי משפחות חדשות למעגל האומנה בארץ.