10 דברים שייעלמו מהכיתות ב-10 השנים הקרובות

8602
10 דברים שייעלמו מהכיתות ב-10 השנים הקרובות

הכיתה משתנה כיוון שהעולם משתנה.

אך המשפט הזה לא בהכרח נכון כפי שהיינו רוצים שיהיה. בפועל, קצב השינוי בחינוך משתרך באיטיות מאחורי ההתרחשויות האדירות בשוק הצרכנים. אפשר לטעון כי אוטובוסים ומוניות עברו יותר חידושים מאשר ספריות ובתי ספר – טענה שנשמעת מטורפת למדי, אבל הגיונית כשחושבים על זה לעומק. תחומים שתלויים בהרגלי הצריכה חשופים הרבה יותר לשינויים, ואילו תחום החינוך, אשר תלוי בממשלות, עמיד יותר בפני שינויים.

עם זאת, שינויים עדיין מתרחשים בתחום החינוך. כך למשל מתקיימים שיעורים הפוכים, הוראה בכלים דיגיטליים הפכה לחלק משמעותי בכיתה, תנועת המייקרים הולכת וגדלה, ועוד שינויים רבים צפויים להגיע. במאמר זה הכנתי רשימת "דברים" שעתידים להיעלם מהכיתות ב-10 השנים הקרובות בגלל (או בזכות) טכנולוגיה וחשיבה מבוססת טכנולוגיה – שהיא הגורם המרכזי המניע את השינוי. 10 שנים אינן זמן רב מאוד, אך קצב השינוי אינו ליניארי. סביר להניח כי הפער בין הכיתה של שנת 2009 לבין הכיתה של היום יהיה קטן מהפער בין הכיתה של שנת 2019 לבין הכיתה בשנת 2029.

1. הוראה מול כיתה

באיזה עולם בדיוק נתפסת עמידה בפני 30 אנשים כדי "ללמד" אותם כהגיונית? האם כולם באמת לומדים אותו הדבר? מי חושב שזה רעיון טוב? האם כולם מוכנים לקבל את אותו התוכן באותו אופן? האם הגאוניות של התלמידים והתלמידות תצליח להתבלט במקרה כזה, או שזו פשוט הדרך הקלה ביותר להעביר את התוכן הנדרש? "לכסות את החומר"?.

פרסונליזציה והוראה מול כל הכיתה הן אויבות בלב ובנפש. למעשה, השינוי הזה התחיל לחלחל ואנו עדים ליותר ויותר ניסיונות לשלב הוראה מותאמת אישית, אבל יש עוד דרך ארוכה לעשות.

2. מבחנים

סביר להניח שהמבחנים במתכונתם הנוכחית ייעלמו בעשור הקרוב. אין זה אומר שלא יהיו עוד הערכות. החינוך הפורמלי תמיד קידש את התוצאות, והתוצאות נמדדות באמצעות הערכות. דברים אלה ישתנו מעט מאוד ב-10 השנים הבאות. אולם מה שאנו יכולים לעשות (וסביר להניח שנשנה) הוא את המתכונת, המבנה והמשך הנוכחיים של מבחנים מתוקננים. יש דרכים רבות שבהן אפשר למדוד הבנה. בואו נתחיל כאן.

3. לוחות זמנים מסורתיים

הוראה בשיטת "מידה אחת מתאימה לכול" הגיונית כמעט כמו לוח זמנים אחד שמתאים לכולם, או כמו הצורך להשתתף ב-X שיעורים במשך Y דקות. אינטראקציות חדשות משמעותן חשיבה חדשה.

 התפתחויות טכנולוגיות מניעות שינויים שמחלחלים לכיתות 

4. מעבדות מחשבים

בעוד 20 שנה, מעבדות המחשבים יוחלפו על ידי מעבדות של מייקרים, והכיתות יהפכו בעצמן ל"חדרי גוגל" או למעבדות מחשבים. נכון לעכשיו, המבנה של כיתה אחת או שתיים שמלאות במחשבים מוחלף לאיטו בעמדות של מחשבים ניידים.

5. אמונות בסיסיות בנוגע לזהות התלמיד

אין ספק שילידי שנות האלפיים וילדי דור ה-Z חושבים אחרת על מגדר מאשר ילידי שנות השישים ודור ה-X, אך עדיין לא ברור כל כך כיצד ישפיע השינוי הזה כשהם יתחילו להקים משפחות ולהחליף עבודות, ולהתמודד כתרבות עם השינוי בחברה, תהליך הגלובליזציה המתגבר וכדומה. עדיין מוקדם להגיד שהתוויות המגדריות ייעלמו לחלוטין, או לדוגמה אחרת  כי אנשים יהפכו לעיוורי צבעים ולא ישימו לב יותר למוצא האתני, אך נראה שכבר החל שינוי כלשהו.

6. סטנדרטים מרכזיים נפוצים

ידע ומידע זוכים לאחרונה לארגון בדרכים חדשות. חיפוש אורגני, הפניות ברשתות החברתיות, בלוגים, מגזינים מקוונים וטכנולוגיות אחרות הופכים לנפוצים יותר ויותר בארגון תוכן. ספרים הם (עדיין) השיטה השלטת לארגון רעיונות, אך כעת, אפילו הרעיון של "ספר" משתנה, ועתיד להשתנות עוד.

7. שולחנות המורים

כל עוד המורה נמצאת בקדמת או במרכז הכיתה, התוכן הוא מִשני והתלמידים הם רק תוספת. הטכנולוגיה מאפשרת לתלמידים ליצור קשר ישיר עם תוכן "מסונן" (ספרי לימוד, מאמרים וספרים שנבחרו מראש) ותוכן "לא מסונן" (יוטיוב, גוגל וכדומה). רשתות חברתיות, קבוצות שווים, ארכיונים דיגיטליים שבהם התלמידים שומרים את עבודתם, מומחים בקהילה, מנטורים ועוד הם תחילתם של שינוי זה.

שולחנות כיתה, ספרים והוראה ליד לוח הם בין הדברים שצפויים להיעלם 

8. שולחנות התלמידים

האינטראקציות היומיומיות שיוצרים התלמידים כבר אינן מוגבלות למורים ולחבריהם לשולחן, אלא מתקיימות עם העולם עצמו. במקרה כזה, שולחנות התלמידים המסודרים בשורות כבר אינם דרושים.

9. ארונות תיוק

ייתכן שארונות התיוק כבר נעלמו מבית הספר שלכם. "ברוך שפטרנו", אני אומר, אבל לפעמים אני תוהה אם לא היה קל יותר למצוא מסמכים בארונות התיוק מאשר באפליקציה.

10. ספרי לימוד

מקומם של ספרי הלימוד ברשימה זו היה צריך להיות גבוה יותר. ספרי לימוד אינם מרושעים כל כך כמו שמתארים אותם, זהו מאגר תוכן שהתלמידים צריכים להתמקצע בו מבחינת מיומנויות וידע בסיסי. הבעיה היא שבמשך זמן רב מדי, בתי הספר רדפו אחר המיומנויות והידע הבסיסי הזה, וספרים במידה אחת שמתאימה לכולם, בדיוק כמו ההוראה בכיתה, מייצגים את ההפך מאותה חשיבה ביקורתית וסביבות למידה מותאמת אישית שהתלמידים זקוקים להן כדי לשגשג ולהצליח.

 

מה לדעתכם יעלם מהכיתה? ספרו לנו בתגובות! 

הדפסת סיפור זה
טרי הייק

מורה לאנגלית שהפך ליזם חינוכי. מתעניין בצורות שבהן החינוך משתנה בעולם הטכנולוגי בו אנו חיים. בין השינויים המעניינים ביותר בעיני הם עלייתה של הלמידה המותאמת אישית וכן הצורך להעריך תכנים ומערכים לאור דרישות המידע בעידן המודרני.

עוד מעניין אותי הם האופנים בהם ניתן לשים את התלמיד במרכז הלמידה, כוחן של שאלות, מקומו של המשחק בלמידה, הגמישות שבלמידה מבוססת פרויקטים, החיבור בין למידה בעזרת סלולריים ללמידה מבוססת מקום, הפוטנציאל החינוכי של משחקי מחשב, סימולטניות בלמידה והוראה, מה זה באמת אומר "להבין" משהו ואיך כל אלה יכולים ליצור בינה וידע עצמי אצל תלמידים.

מנהל אתר TeachThought – מגדלים מורים