למה הוא לא מצליח בלימודים? כך תקלפו את השכבות ותכירו באמת את התלמיד שלכם

6775
למה הוא לא מצליח בלימודים? כך תקלפו את השכבות ותכירו באמת את התלמיד שלכם

בכל בוקר עידו יוצא מוקדם לבית הספר, עם כוונה אמיתית ללמוד, להבין את החומר, להצליח, אבל איכשהו, היום מתחיל ומשהו משתבש. תוך שלוש שעות "משו"ב התלמידים" כבר מתמלא בהערות שמצפצפות לאמא שלו במשרד: הערת התנהגות מהמורה לאנגלית: "הפרעה". הערת התנהגות מהמורה לשפה: "עידו כבר שלושה שבועות לא התקדם עם יומן הקריאה". הערת התנהגות מהמורה לחשבון: "עידו מרעיש בשיעור".

לעידו אין קושי מיוחד ללמוד. להיפך, בכיתות הנמוכות יותר הוא קיבל ציונים מאוד גבוהים וכשהוא לומד בבית עם ההורים – הוא מבין את החומר.

אז מה קורה שם בכיתה? מה הולך שם לאיבוד, בין הילד שיוצא בבוקר, מלא מוטיבציה ויכולות, לבין הילד שחוזר בצהרים כדי לקבל מאמו פרצוף זועף ורשימה של הערות התנהגות?

בואו נתחיל לרגע את הסיפור מהתחלה ונסתכל מעט קרוב יותר: עידו יוצא מוקדם במיוחד לבית הספר, כי חשוב לו להספיק לשחק קצת במגרש לפני הישיבה הממושכת על הכיסא. המגרש ריק, הוא מתחיל לקלוע לסל, כשפתאום מגיעה חבורת ילדים מהכיתה מעליו ומשתלטת לו על המגרש. הוא נכנס לכיתה ושומע את תומר, יובל ואלון מדברים על המפגש הכיפי שהיה להם אתמול אחר הצהריים. אף אחד לא הזמין אותו. ואז אלה, שיושבת לידו בשולחן, עושה לו פרצוף ומתרחקת ממנו כשהוא מתיישב. כל כך הרבה התרחשויות, עוד לפני שהמורה התחילה בכלל לדבר. וזה עוד בלי לדבר על הזיכרון שיושב לו בראש מכל מה שקרה בין אמא לאבא אתמול אחר הצהריים. איך אפשר ללמוד ככה?

 

תלמידים מגיעים לכיתה עם מטענים של רגשות, מחשבות ורצונות המשפיעים על לימודיהם 

 

עולם שלם שהוא התלמיד שלכם

הוא לא מגיע לכיתה כדף ריק. הדברים שעוברים על התלמיד מבחינה רגשית משפיעים על לימודיו לא פחות מהיכולות הלימודיות שלו. בנוסף, היחסים הבינאישיים הנבנים בכיתה הם משמעותיים ואסור לשכוח מהם כשאנו מגיעים ללמד. ולכל העניין הזה יש גם רובד נוסף, שלישי: כל מה שהתלמיד מביא איתו מבחוץ והוא חלק ממנו – המשפחה שלו, הקהילה, התרבות ממנה הוא מגיע, יחד עם ההתנהגויות המקובלות באותה תרבות.

בכתבה זו נביא עבורכם תוצאות של מחקרים פסיכולוגיים רבים שבדקו איך מורות ומורים יכולים לשפר את הלמידה של התלמידים ואת האווירה בכיתה, בעזרת התייחסות לשלושה רבדים רגשיים של התלמיד (את המאמר המלא המרכז את כל המחקרים הנ"ל תוכלו למצוא כאן).

 

3 רבדים רגשיים שאסור לפספס בהוראה

1. הרובד האישי: רווחה נפשית משפיעה על הלמידה, הביצועים בבית הספר והתפתחות התלמיד

רווחה נפשית היא חלק חשוב מאוד בהצלחה ובתפקוד היום-יומי בכיתה. היא משפיעה על הביצועים האקדמיים והלמידה וחשובה גם ליחסים בינאישיים והתפתחות חברתית. היא מורכבת מתחושת העצמי (ביטחון עצמי, תפיסה עצמית), תחושת השליטה (על עצמי ועל סביבתי), תחושה כללית טובה (שמחה, סיפוק, רוגע), תפיסת יכולת ההתמודדות ותגובה בדרכים בריאות ללחץ יום-יומי.

הרווחה הנפשית של התלמיד תלויה בהבנה, ביטוי, ויסות ושליטה ברגשות, כמו גם בתפיסה והבנה של רגשות האחר (אמפתיה). כאמור, היא יכולה להשפיע על איכות ההשתתפות של התלמיד בתהליך הלמידה, היחסים הבינאישיים שלו, איכות הקשרים שלו ותגובתו לאקלים הכיתתי, אך חשוב לזכור שגם להיפך - האקלים הכיתתי יכול להשפיע על תחושת הביטחון, הקבלה, תפיסת התמיכה החברתית, תחושת השליטה שלו ורווחתו הנפשית של התלמיד.

המורה משחק/ת תפקיד מרכזי בביסוס אקלים כיתתי שבו כל התלמידים מתקבלים ומוערכים, בגירוי התלמידים להזדמנויות להצלחה אקדמית, בתמיכה וביצירת הזדמנויות לקשרים חברתיים חיוביים עם מבוגרים וחברים לכיתה (לקריאה נוספת על איך עושים זאת לחצו כאן).

כך תוכלו לבסס התפתחות רגשית אצל תלמידיכם:

  • למדו את תלמידיכם להשתמש באוצר מילים רגשי רחב והרגילו אותם לצורת דיבור רגשית. למשל, "אני כועסת ששירה התעלמה ממני בהפסקה הקודמת", "אני מפחד שאף אחד לא יבחר אותי לקבוצה שלו בפרויקט". הכניסו את המילים הללו לשיגרת הכיתה שלכם: שמח, עצוב, כועסת, מפחדת, בודד, גאה, דואגת.
  • גם כשאתם מדברים על עצמכם - הדגימו לתלמידים ביטוי רגשי ותגובות רגשיות. למשל, "הרגשתי שמחה גדולה וסיפוק כשראיתי את הכיתה עובדת יחד בשיתוף פעולה בשיעור ספורט".
  • למדו אותם אסטרטגיות לוויסות רגשי, כמו לדעת כיצד כדאי לנשום כאשר לחוצים או כועסים לפני שמגיבים. אפשר לנסות גם מדיטציה. כאן תוכלו ללמוד איך לעשות זאת.
  • הקפידו לשמור על רמת ציפיות דומה ושווה מכל התלמידים – בלי קשר להתנהגויות קודמות שלהם.
התייחסות לשלושה רבדים רגשיים יכולה לשפר את הלמידה של התלמידים והתלמידות 

 

2. הרובד החברתי: יחסים בין אישיים ותקשורת הם קריטיים גם לתהליך הלמידה וגם להתפתחות החברתית-רגשית של התלמיד

הכיתה היא באופן טבעי מרחב חברתי ולכן היא מהווה מקום חשוב מאוד ללמידה של כישורים חברתיים, כמו תקשורת וכבוד לאחר.

  • כדי לבנות יסודות בריאים של יחסי מורה-תלמיד ויחסים בריאים בין תלמידים – חשוב ליצור עבורם סביבה בטוחה ומוגנת, גם מבחינה פיזית וגם מבחינה חברתית וכן לבנות תרבות כיתתית משותפת. ודאו כי כל אחד בכיתה יודע מהו אוצר המילים המקובל בכיתה, הערכים והנורמות (לקריאה נוספת בנושא לחצו כאן).
  • כמורים, חשוב שתספקו לתלמידיכם מערכת ציפיות ברורה בנושאי התנהגות במצבים חברתיים (כבוד לאחר, תקשורת ברורה, פתרון לא אלים לקונפליקטים), תהוו מודל ראוי לחיקוי ותאפשרו הזדמנות לכל אחד מהתלמידים להתנסות באינטראקציות חברתיות מוצלחות.
  • תפקידכם כמורים לשמור על אווירה חברתית חיובית בכיתה, תוך עידוד למציאת פתרונות נעימים ושקטים לקונפליקטים בין התלמידים והתערבות מוקדמת במקרה של בריונות מכל סוג שהוא.
  • עודדו מצבים בהם התלמידים מוכיחים הבנה רגשית של אחרים, כמו אמפתיה וחמלה.

אחד הכלים הבסיסיים ללמידה של אינטראקציות בינאישיות מורכבות יותר, הוא פיתוח תקשורת ברורה וקשובה. כדי לבנות יכולת תקשורת גבוהה אצל התלמידים, יש צורך בלימוד ותרגול של אותן מיומנויות. כדאי להכניס לתוכנית הלימודים שיעורים בתקשורת וללמד מיומנויות ספציפיות, כמו איך לשאול שאלות רלוונטיות, איך להביע אי הסכמה ועוד, ואז לספק לתלמידים הזדמנויות לחזק את המיומנויות הללו, תוך כדי הלמידה. הנה כמה הצעות:

  • עודדו תלמידים לפרט את התשובות שלהם.
  • עודדו אותם ליצור דיונים וויכוחים תרבותיים עם תלמידים אחרים במהלך דיון בכיתה, תוך כדי שאתם מלמדים אותם להקשיב לאחרים, לבקש הבהרה מחברם אם לא הבינו וגם "לקרוא" מסרים לא וורבליים.
  • ספקו הזדמנויות לתלמידיכם לתרגל תקשורת גם בהקשרים לימודיים, אך גם בהקשרים חברתיים. למשל: "ליהי, אני מבינה שמאוד כעסת על שירה, אבל היא חברה טובה שלך. אולי תגשי אליה ותבקשי ממנה להסביר לך למה היא עשתה את זה".
  • תנו להם משוב לאורך התהליכים הללו, כדי לעזור להם לפתח את אותן מיומנויות חשובות. למשל: "נטע, מאוד יפה איך שנתת לליאור לסיים את דבריו לפני שענית. ראית שמאוד רצית לענות לו עוד הרבה קודם".
  • הדגימו לתלמידיכם תקשורת וורבלית ולא וורבלית, על ידי שימוש בהקשבה פעילה, התאמת הבעות הפנים למסר הוורבלי ושימוש יעיל בשאלות. כאשר אתם עונים לשאלות התלמידים, פרטו עד כמה שניתן.

 

יחסים בין אישיים ותקשורת הם קריטיים בתהליך קילוף השכבות

 

3. הרובד המשפחתי-תרבותי: למידה מושפעת מההקשרים התרבותיים של התלמיד

כאמור, התלמיד שלכם לא מגיע לכיתה כדף חלק. כל תלמיד ותלמידה הם גם חלק ממשפחה, קהילה, שכונה, בית הספר וחברה. כל ההקשרים הללו משפיעים עליו ועל מה שהוא – התרבות שלו, השפה, האמונות, הערכים וגם נורמות ההתנהגות. המון שכבות של הקשרים שונים אשר גם מתקשרים אלו עם אלו. לכן, כאשר אתם מתבוננים בתלמיד, חשוב לראות את התמונה הרחבה ולנסות לחשוב על כל ההשפעות האפשריות של כל אחד מההקשרים הללו.

בשל הפערים והשוני (במיוחד בכיתות בהן יש פערים גדולים בין התלמידים בכיתה מבחינה תרבותית) חשוב מאוד שהמורה תיצור "תרבות כיתתית", המבטיחה שילוב של ערכים, משמעויות, אמונות וציפיות התנהגות שיספקו לכל התלמידים סביבה בטוחה ומוגנת. כך תעשו זאת:

  • ככל שתכירו יותר את הרקע התרבותי של התלמידים, הערכים, האמונות, ציפיות ההתנהגות והתקשורת הבינאישית אליה מורגל התלמיד – כך תצליחו ליצור יחסי מורה-תלמיד טובים יותר בכיתתכם.
  • כדי ליצור את ההקשרים - נסו לחבר את תוכנית הלימודים לרקע של תלמידיכם.
  • נסו לייצר קשרים עם המשפחה והקהילה של התלמידים, כדי לשפר את ההבנה שלכם בחברה ממנה מגיע התלמיד ובכך לשפר את הלמידה שלו.
  • חפשו הזדמנויות לשיתוף התלמידים בפעילויות של הקהילה הקרובה באירועים מקומיים שונים. חיבור כזה יקשר עבור התלמידים בין חומר הלימוד לבין חיי היום-יום שלהם וכן יעזור לכם להכיר יותר את חיי התלמידים מחוץ לבית הספר.

הדפסת סיפור זה
הילה יגאל-איזון

עורכת תוכן ותיקה בתחום החינוך והמשפחה. אמא לשניים. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בייעוץ ארגוני למוסדות חינוכיים. עורכת וכותבת במגזין "הגיע זמן חינוך". יוצרת הפרויקט "100 ישראלים קטנים" ב-Xnet, אשר מביא את הישראליות מנקודת מבטם של בני 7-8 מיוחדים מצפון ועד דרום ופרויקט "הילדים של אף אחד הם הילדים של כולנו" ב-ynet לתמיכה בילדים בסיכון שהוצאו מביתם, אשר גייס אלפי משפחות חדשות למעגל האומנה בארץ.