איך עושים פרסונליזציה בכיתה? 7 תובנות אישיות

4989
איך עושים פרסונליזציה בכיתה? 7 תובנות אישיות

לאורך השנים רוב הכיתות שאותן אני מלמד מדעי המחשב או הנדסת תוכנה הן כיתות קטנות יחסית. השנה קיבלתי כיתה עם מספר רב של תלמידים. מיד עלו בי שאלות – איך אני מתגבר על פערי הידע בין התלמידים? באיזה קצב להתקדם? איך אדע מה מניע כל תלמיד ללמוד את המקצוע? מה אוכל לעשות כדי שכל תלמיד יתקדם מנהקודה שבה הוא נמצא? האם אוכל להתאים לכל תלמיד את הנושא ורמת הקושי שהוא זקוק להם? האם בכיתה כל כך גדולה יש לי בכלל סיכוי לדעת מהם הנושאים שבהם כל תלמיד זקוק לחיזוק? מאיפה בכלל להתחיל?

כך, לאחר 20 שנות הוראת מקצועות מדעי המחשב, החלטתי לבנות כלי טכנולוגי תומך פרסונליזציה לתחום מדעי המחשב והנדסת תוכנה. המסע עדיין לא הסתיים אך בחרתי לשתף אתכם עם מספר תובנות שעלו בי כבר עתה ואשמח אם אחרי הקריאה תחליטו לשתף אותי בתובנות והעצות שלכם לבניה של מערכת כזו.


פרסונליזציה – מאיפה מתחילים?
נקודת המוצא שלי הייתה שנקודת פתיחה טובה מתחילה מהגורם הכי משמעותי להנעת הלמידה – המוטיבציה של התלמיד. ברגע שאדע מה מניע כל תלמיד ללמוד את המקצוע או לאיזה נושא במקצוע הוא מתחבר – אוכל לאתגר אותו ולקדם אותו מאותה נקודה כדי להרחיב את הידע שלו בנושא. ידעתי שברגע שאוכל לשלב במסלול הלמידה הזה נושאים הדרושים למבחנים של משרד החינוך – הרווח יהיה כפול שכן כל אחד יעדיף ללמוד נושא כי הוא מעניין אותו ולא בגלל שהוא נדרש להיבחן עליו.

אבל איך הופכים את מסלול הלמידה לאישי עם כל כך הרבה תלמידים בכיתה? מכאן ועד לפתרון של מערכת ממוחשבת תומכת פרסונליזציה המרחק היה קצר ומכיוון שרציתי להתאים את הפתרונות בדיוק לצרכים של תלמידיי – החלטתי לפתח מערכת כזו בעצמי. 

כלים טכנולוגים שמטרתם איסוף נתונים על תלמידים, ניתוחם והתאמת הלמידה בהתאם לתוצאות הם לא עניין חדש. תיאוריות מוטיבציה גם הן אינן תיאוריות חדשות מאוד. יחד עם זאת, השילוב של למידה אישית המבוססת על תיאוריות מוטיבציה הוא תחום חם בשנים האחרונות. הוא בא לידי ביטוי כיום במערכות פרסונליזציה ממוחשבות מתקדמות שמסוגלות לאסוף כמויות עצומות של נתונים אודות כל תלמיד, לנתח את הביצועים, לסייע לו להתגבר על נושאים שבהם הוא מתקשה ולכוון אותו לנתיב הנכון עבורו על פי היעדים שהציב לעצמו.

 על פניו נשמע כמו חלום של כל מורה, אבל בפועל זה לא כל כך פשוט. למה? בואו נבדוק.

 

בעוד שהרעיונות העומדים מאחורי פרסונליזציה של הלמידה המבוססת מוטיבציה הם ברורים ופשוטים - דרך הביצוע היא מורכבת

קצת על למידה מותאמת אישית
בלמידה מותאמת אישית מתאימים את התוכן, האמצעים ושיטות הלימוד לכל לומד ולומד באופן אישי. השיטה נפוצה מאוד במסגרות של חינוך המיוחד בהן קיים חונך לכל תלמיד. התלמיד נדרש לעמוד ביעדים שהוצבו מראש וקיים מעקב אחר קצב ההתקדמות שלו כמו גם התייחסות לקשיים ומשוכות שבהם הוא נתקל בדרך. האבחון של הנקודה שבה נמצא התלמיד ושימוש בנקודה זו כהערכה מעצבת הוא קריטי שכן לעיתים יש צורך בחיזוק או למידה מחדש של נושאים קודמים הנדרשים לצורך היעד הנוכחי.

את האבחון, ההערכה המעצבת והתאמת הלמידה בעיקרון היה אפשר לעשות ללא טכנולוגיה, במיוחד בכיתות קטנות. אך ככל שהכיתה גדלה ואנו רוצים להגיע להתאמה גדולה יותר לכל תלמיד, אנו המורות והמורים זקוקים לסיוע טכנולוגי שיהווה הכלי בעזרתו נצליח להגיע לכל תלמיד. מערכות ממוחשבות תומכות פרסונליזציה מיועדות להוות מעטפת לאיסוף הנתונים וניתוחם לצורך התאמת המשך הלמידה על ידי המורה והתלמיד, בהתאם ליעדים שהוצבו.


מוטיבציה
מוטיבציה היא מושג חמקמק כיוון שהיא מייצגת מצב זמני שבו נתון אדם, המאפשר לו, מתוך הנעה פנימית להתגבר על קשיים להשגת מטרה כלשהי. אז למה המוטיבציה חמקמקה? כי היא מופיעה במצבים מסוימים ונעדרת באחרים, היא יכולה להיות עצומה בראשית המשימה ולרדת ככל שעובר הזמן (וגם להיפך), היא מופיעה אצל אנשים מסוימים בתנאים מסויימים, אך נעדרת אצל אחרים באותם התנאים בדיוק.

אז מה עושים? כשעוסקים במוטיבציה עלינו למצוא את הנקודה הפנימית של האדם, המהווה את מנוע הבעירה המניע אותו ולדאוג לתנאים כדי לשמור עליה.

 

עלינו למצוא את מנוע הבעירה הפנימי של כל תלמיד ולחבר את הלמידה אליו

איך המוטיבציה באה לידי ביטוי בלמידה מותאמת אישית?
האוטונומיה של הלמידה היא לב ליבה של השיטה והיא המניעה את הלמידה ב-3 רמות שונות. שלוש רמות אלו הן 3 צרכי הבסיס של כל אדם היוצרים מוטיבציה: אוטונומיה, יכולת וקשר ושייכות (לפי תאוריית ההכוונה העצמית - self determination theory). 

  • אוטונומיה: הצורך של האדם להרגיש שהתנהגותו נובעת ממניעים פנימיים שלו עצמו, מבטאת את צרכיו, עולמו ונטיותיו ושהיא אינה נכפית עליו על ידי גורם חיצוני. כדי ליצור מוטיבציה של הלומד בלמידה מותאמת אישית אנו בונים יחד עם כל תלמיד את היעדים שהוא מעוניין בהם ואת האופן בו יעדים אלו קשורים למטרות האישיות שלו בחיים, שכן הרבה יותר קל לו לעבור משברים כשהוא רואה לנגד עיניו את המטרה שהוא הציב לעצמו.

  • יכולת: הצורך של אדם לחוש כי הוא מסוגל להשיג יעדים שקשה להשיגם. לכולנו יש מוטיבציה לבצע משימות כאשר הן מעניינות וברמת קושי המתאימה לנו (לא משעממות מצד אחד ולא מתסכלות מצד שני).
    התאמת תוכנית הלמידה לידע הנוכחי של התלמיד, לקצב המתאים לו ולדרכי הלמידה המתאימות לו יוצרת מצב בו המשימות שיקבל יאתגרו אותו בצורה המתאימה לו.

  • קשר ושייכות: כל אדם רוצה להרגיש שהוא נאהב, מחובר לאנשים באופן משמעותי, לדעת שהוא חלק מקבוצה או קהילה שהחברות בה מיוחדת וחשובה לו. בלמידה מותאמת אישית נוצר יחס אישי של המורה-חונך. בנוסף, עבודה בקבוצות קטנות, שהיא לעיתים הדרך המתאימה ללמידה, הקבוצה עצמה יוצרת גם היא תחושת שייכות וקשר בין-אישי משמעותיים.

 

אוטונומיה, תחושת יכולת, קשר ושייכות מובילים למוטיבציה של התלמידים

7 התובנות שלי מתהליך הפיתוח
כחלק מעבודתי על פיתוח כלי טכנולוגי שיאפשר לנו המורים לנהוג באופן פרסונלי בכיתה, עלו בי 7 תובנות שאני שמח לחלוק עם כל מי שמבקש לעסוק בהתאמת הלמידה לכל תלמיד:


1. חיבור הלמידה ליעדים אישיים

כדי לספק לתלמיד תחושה אמיתית של אוטונומיה, יש ליצור יעדים אמיתיים הרלוונטים לעולמו של התלמיד, לשלב שבו הוא נמצא בחייו, למטרות האישיות שלו בחיים ולעולם האמיתי שנמצא מחוץ לכיתה. לדוגמא, היעד יכול להיות הכנה למבחני בגרות, לראיון עבודה, למבדקים בצבא או למבחני הסמכה בינלאומיים, כל זאת תוך חיבור לשאיפה של התלמיד. למשל – הצלחה בבגרות בביולוגיה מתוך החלום להיות רופא. לעתים קרובות יש צורך לפרק את היעד הגדול לתתי משימות, ועדיין התלמיד צריך לראות לנגד עיניו את המטרה שלשמה הוא לומד. כאשר התלמיד שותף לבחירת היעד מתמעטות משמעותית שאלות בסגנון "המורה, למה צריך ללמוד את זה?" וכאשר הן מופיעות יש להן משמעות ואפשר באמת לחשוב מדוע הדברים חשובים לתלמיד.

2. הערכה מעצבת היא חיונית
ניתוח בזמן אמת של מצב התלמיד בלמידה באמצעות המערכת הפרסונלית, מאפשר למורה להכיר את הקשיים של כל תלמיד, סוגי הטעויות ודרכי ההתמודדות שלו, וכך להתאים לתלמיד את הדרך המתאימה עבורו ללמידה. זה הכרחי בכל מערכת למידה מותאמת אישית ועל אחת כמה וכמה עבור כזו שעושה בה שימוש מורה אחד/ת לטובת מספר רב של תלמידים בכיתה – כלומר במערכת החינוך הציבורית.

3. הטכנולוגיה היא קלף מנצח
היתרון של מערכת ממוחשבת הוא שהחיווי אודות תשובות נכונות או שגויות (נפוצות) הוא פשוט יחסית ליישום ומיידי, ללא עבודה רבה של המורה. עובדה זו מאפשרת את קיומו של הסעיף הקודם – ביצוע הערכה מעצבת וכן את העברתו של משוב מתמיד אודות מצב התלמיד למורה ולתלמיד. כך הם מודעים למצבו של התלמיד בכל נקודת זמן נוכחית, וכמו כן מכירים את התהליך שהתלמיד עבר מרגע שהתחיל לעבוד עם המערכת.

4. יצירת רשת ביטחון של סיוע
אני מאמין שכדי שהלמידה תהיה מיטבית יש ליצור לתלמיד "רשת ביטחון" במערכת. כלומר, שהמערכת תספק לתלמיד אפשרות לסיוע הדדי מחבריו או מהמורה וגם לצפות במדריכים ולקבל הכוונה בדמות רמזים וטיפים אודות הלמידה ופתרון משימות. הרשת הזו היא קריטית שכן היא מספקת לתלמיד סביבה נוחה לטעות ולהתפתח בה, ובמקביל נוטעת בו את התחושה שיש בידיו כלים שונים שעומדים לרשותו שיוכלו לסייע לו בדרכו אל הפתרון.

5. אינטראקציה בין-אישית היא הכרחית
התקשורת האישית בין התלמידים ובין המורה לתלמידים היא חלק מחוויית הלמידה וההתפתחות האישית החיונית לכל תלמיד. לכן בעיניי מערכת ממוחשבת, גם אם היא מאפשרת תקשורת בין לומדים, אינה מהווה תחליף לתקשורת הבין-אישית הבלתי אמצעית המתרחשת בבית הספר.

6. אין תחליף למורה
המערכת אינה מהווה תחליף למורה אלא מספקת כלי עוצמתי שעומד לרשותו לקבלת תמונת מצב עדכנית אודות כל תלמיד ותלמידה ומעקב אחר ההתקדמות של כל אחד מהם ליעד שנבחר. כך המורה יכול לסייע בתהליך, להכווין ולחנוך את התלמיד בדרך אל המטרה. חשוב להבהיר זאת כי עדיין יש מי שחושבים שהמערכת מהווה תחליף למורים.

7. אסור לנו להתעלם ממצבו הנפשי של התלמיד
תלמיד לעיתים אינו פנוי ללמידה עקב בעיה רגשית, חברתית או אישית, בין אם היא מתמשכת או נקודתית. בנקודת הזמן הנוכחית שבה אני כותב את המאמר הזה - מורה אנושי יוכל לאתר זאת בזמן שהמערכת הממוחשבת לא. לפעמים שיחה אישית בין התלמיד למורה תוכל לעזור. המערכת הממוחשבת תוכל להתריע על מצבים של ירידה חדה ביכולות התלמיד אך מכיוון שהיא לא יכולה לאתר את מקור הסיבה לכך – היא עלולה בטעות להתאים לו תוכנית חדשה. לכן על המורה להיות ער לרגיש למצבם הנפשי של התלמידים.

 

יש לכם טיפים נוספים לאדם שמפתח מערכת ממוחשבת תומכת פרסונליזציה? מעולה! אשמח לקרוא עליהם בתגובות!

רוצים לקרוא עוד על פרסונליזציה? מוזמנים לקרוא את הכתבות הבאות:

הדפסת סיפור זה
אודי מלכה

תלמיד ניצחי ומרצה לטכנולוגיה, אינטרנט ופיתוח תוכנה במכללת אורט קריית ביאליק.
צועד במסע הלמידה בעידן המודרני ומנסה לפתח וליישם שיטות הוראה ולמידה, יחד עם תלמידיי, כדי להפוך את המסע למהנה. 
כותב ב-"לומדים תכנות" כדי לתעד את המסע ולשתף אחרים בתובנות וחוויות.