איך נאפשר למורים שלנו להוביל שינוי? ולמה הם זקוקים על מנת להוביל?

7066
איך נאפשר למורים שלנו להוביל שינוי?  ולמה הם זקוקים על מנת להוביל?

"...וְהָי֥וּ עֵינֶ֖יךָ רֹא֥וֹת אֶת־מוֹרֶֽיךָ" (ישעיהו ל, כ)

 

רב סיפורי הכישלון שהפכו להצלחה יתחילו עם המשפט:

"ואז הגיעה מורה שהתעקשה עלי,
אמרה לי שאני יכול/ה,
הכירה אותי
וראתה אותי..."

אז מה מאפשר למורות האלו להיות אלו שיביאו את השינוי?
מערכת החינוך בוחנת כיצד ניתן לשפר את חווית הלמידה של התלמידים; להפוך את הלמידה למשמעותית, את הכיתה לחדשנית ואת הפדגוגיה לרלוונטית. כל השאלות הללו טובות וראויות, אך השאלה הגדולה שצריכה להישאל היא מה צריכות המורות על מנת שיוכלו להוביל שינויים. הרי בסוף הן יצטרכו לתת תשובות בשטח לכל השאלות הנ"ל.

לדעתי על מנת לאפשר למורות להוביל, צריך לתת להן את המקום ואת הזמן שבו יוכלו לשאול, להתלבט, לכעוס ולהכיל. לאפשר להן לחוות את כל מה שהיינו רוצים שיינתן בסוף לתלמידות והתלמידים.  

בעולם הטיפולי ובעולם הנחיית קבוצות קיימת הבנה שכדי שמטפלים יעשו את עבודתם טוב יותר, ומתוך הזדהות ואמפתיה עם המודרכים או המטופלים שלהם, חשוב שיחוו בעצמם תהליכים דומים – שהמטפל יקבל את האפשרות לחשוב, לשאול, ללמוד, להרגיש ולחוות. מטפלים מחויבים בהדרכה ומנחי קבוצות עוברים תהליכים קבוצתיים, וזהו הכלי החזק ביותר שעומד לרשותם על מנת להבין את התהליכים הקבוצתיים או האישיים שהם לוקחים חלק בהובלתם.

איך עושים את זה בבית הספר?
מורות ומורים מסורים הם מורי דעת. על מנת ללמד תלמידים, להוביל אותם לתנועה ולהצלחה, עליהם ליצור קשר אמפתי, מכיל ואוהב עם התלמידים שלהם, כלומר לגעת בנפשם ולאפשר לתלמידים לגעת בנו גם כן.

כדי שמורות יוכלו לאפשר את ההדדיות הזו עם תלמידיהם, צריך לאפשר להן לחוות את זה בעצמן.

כדי שמורות ומורים יצרו קשר אמפתי ומכיל עם תלמידיהם עלינו לאפשר להם בעצמם לחוות קשר כזה בתוך בית הספר

איך מאפשרים למורות ולמורים להיות מוכלים ולעבור תהליך בתוך בית הספר?
בבית הספר 'קדמה' (ירושלים) שבו אני מלמדת, אני לוקחת חלק בהנחיית צוות המחנכות והמחנכים (הנקראים 'מלווים'). זוהי קבוצה הנפגשת אחת לשבוע, ומונחית על ידי מורות מנוסות מתוך הצוות. הקבוצה מאפשרת, קודם כל, למורות שיחושו:

  • שרואים אותן
  • שמבקשים להכיר אותן ואת עבודתן
  • שמתעקשים עליהן
  • שיש מי שאומרים להן שהן יכולות (וגם מאפשרים להן לפתח את הכלים לעשות את זה)

תוך כדי התהליך האישי שכל מורה עוברת, נוצרת גם היכרות אמיתית ועמוקה בין המורות לבין עצמן ובינן לבית המנחות – מורות מנוסות מבית הספר. היכרות זו מאפשרת להן לפתח יחסי אמון וביטחון בחברותיהן לקבוצה - להתלבטות מקצועית, לחשיפה אישית, להכלה הדדית, לקרבה כמעט משפחתית.

זאת ועוד, כאשר המורות חוות על נפשן תהליך אישי בתוך בית הספר, וכשבית הספר מקדיש זמן יקר וחשוב על מנת להיפגש, לשוחח ולהקשיב, המורות יודעות להשתמש בזה באופן משמעותי, לא רק בשיעורים שמוגדרים שיעורי חינוך, אלא גם בשיעורי מתמטיקה, אנגלית, עברית וכך הלאה. ההקשבה וההתבוננות הופכת לאופן שבו אנו בונות את יומנו.

 

רעיונות לעשייה בצוות המחנכות והמחנכים
1. העבירו שיעור לצוות המורות בתחום הדעת שלכן
העברתן שיעור שהצליח מאוד עם התלמידים? העבירו אותו למורות ולמורים בצוות שיוכלו ללמוד מכן! אתן מבקשות להכין נושא חדש באופן שונה מזה שלימדתן עד כה? נסו את זה על צוות המורים והמורות, ההכנה וההתרגשות תהפוך את השיעור לבלתי נשכח; מורים יכירו טוב יותר אתכן ואת תחום המומחיות שלכן, ויוכלו ללמוד מכן ולתת עצות לאופן שבו ניתן ללמד את השיעור בצורה מיטבית בכיתות.

2. קבעו מטרות אישיות – ביחד
כעת כשיש רצף (מכובד) של ימי למידה, אנחנו כבר מתחילות לחשוב מה אנחנו מאחלות לעצמנו לשנה הזאת, מה ייחשב בעינינו כשנת לימודים משמעותית? מה ירגש אותנו? מה נרצה להוביל? במה נתחדש? ומה נרצה ללמוד על עצמנו בשנה הזאת?

3. כתבו הערכה לעצמכן
רצף העבודה המשותפת והאמון שנבנו אפשרו לנו ליצור תהליך הערכה יחד. ניצלנו את אחת מישיבות הצוות על מנת לכתוב הערכה לעצמנו. גם אתן מוזמנות:

קחו פורמט של תעודה, כפי שאתן מחלקות לתלמידים, וכתבו לעצמכן הערכה. אתן תגלו שזו משימה לא פשוטה. קחו את הזמן ותפרגנו, אחר כך (ורצוי בחזרה בקבוצה), שתפו כמה ומה היה קשה? מה היה לכן חשוב לכתוב? מה הייתן רוצות שידעו? ומה אתן משאירות לעצמכן?

נסו לאסוף פרמטרים שחזרו על עצמם בקבוצה או אצלכן באופן אישי. התהליך שאותו חוויתן יאפשר לכן להתבונן ולהקשיב באופן יותר ממוקד יותר במחצית זו. בנוסף התהליך הזה דומה מאוד לתהליכים שהתלמידים שלכם עוברים אל מול ההערכה שלכן. לכן הוא יעזור לכן לכתוב בהמשך לתלמידים ולהזדהות לעומק עם חווייתם.

כל שינוי צריך להתחיל במורות, מתוך כבוד גדול למורכבות של תפקידן והבנה שעל מנת שיוכלו להנחות את ילדנו בשנות לימודיהם, צריך להשקיע זמן ומשאבים בחיזוק, התפתחות ותחזוקה, לאפשר להן לעבור תהליכים ולהביא את עצמן ומעצמן.              

הדפסת סיפור זה
חגית כהן אליהו

מורה, מרצה לחינוך ומנחה צוותים