איך לא חשבנו על זה קודם? שיטת ההוראה המובילה בעולם מגיעה לישראל

7086
איך לא חשבנו על זה קודם? שיטת ההוראה המובילה בעולם מגיעה לישראל

דמיינו לעצמכם לרגע מורה לנהיגה שבכל שיעור מלמד את תלמידיו משהו חדש, בהתאם לתוכנית לימודים קבועה מראש. שיעור אחד מתמקד בהחלפת הילוכים, אחר עוסק בחנייה במקביל למדרכה והשלישי בהשתלבות לכביש ראשי. בכל שיעור המורה מלמד את התיאוריה הכי טוב שאפשר, מנסה לקיים תרגול אם הזמן מאפשר לו את זה ולבסוף המורה מסכם את הנושא בצורה מעולה. בשיעור הבא – המורה והתלמיד ימשיכו הלאה לנושא הבא, ללא קשר למצבו של התלמיד. "האוטו נכבה כשאתה מעביר מהילוך ראשון לשני? אני מציע שתחזור על הנושא בבית. זה מאוד חשוב. אבל היום יש לנו המון מה לעשות אז אנחנו חייבים להמשיך, כי היום נלמד השתלבות לכביש ראשי" הוא יגיד.

האם הייתם שולחים את הילדים שלכם למורה כזה?

כנראה שלא.

ובכל זאת, כמעט כולנו, כמורות ומורים, מלמדים באופן לא רחוק מכך בבית הספר.

הרעיון של הוראה "בקצב אחיד", ללא תלות ברמת המומחיות של כל תלמיד ותלמידה בנושא הנלמד, נשמע לנו מופרך כמעט בכל תחום. ובכל זאת, על פי רוב זוהי השיטה הנהוגה ברוב בתי הספר; המורה מלמד/ת את החומר הנדרש בכל שיעור, התלמידים מבצעים שיעורי בית שבדרך כלל מתרגלים את הרעיונות מהשיעור, ובשיעור הבא מתקדמים. בסיום יחידת הלימוד מתקיימת בחינה, המראה את שונות הידע של התלמידים בחומר. אבל למרות שהבחינה מעלה פערי ידע ומסמנת אותם, לרוב אין השקעת זמן בהשלמת החוסרים והפערים הללו, אלא פשוט ממשיכים לנושא הבא, שקיימת סבירות מסויימת שיהיה מורכב יותר ואפילו ישען על הנושא הנלמד. מי שלא הבין – האחריות היא עליו להשלים את הפער.

אין כאן אמירה מאשימה כלפי המורות והמורים. זוהי השיטה. זה הנדרש מהם ממשרד החינוך, מהפיקוח, מהנהלת בית הספר, מההורים ולעיתים אף מהתלמידים. כל זאת על מנת שיספיקו  "לעבור על החומר" בכיתה בזמן.

אך השיטה הזו אינה גזרת גורל. לא בכל מקום מלמדים כך. בסין ובסינגפור למשל (מדינות המצליחות במיוחד במבחנים בין-לאומיים), מונהגת שיטת למידה שונה, הנקראת "שיטת שנגחאי" או "הוראה לשם מומחיות" (Teaching for Mastery). שיטה זו נחשבת כיום לאחת משיטות ההוראה המצליחות והמעניינות בעולם.

בשנים האחרונות החלה תופעה רחבה: מדינות שונות בעולם "עולות רגל" לסין על מנת ללמוד את שיטת ההוראה לשם מומחיות. משלחות מורים מגיעות מכל העולם על מנת לצפות בשיעורים המתקיימים בשיטה זו ולהביא את השיטה לארצן. בין המדינות הללו נמצאת בריטניה, בה התגוררתי עד לאחרונה. ההכרה באיכות השיטה ובחשיבות אימוצה כל כך גדולה כאן, עד שעל מנת ללמוד את עקרונות השיטה ולנסות להתאים אותה לבריטניה, יוצאות משלחות של מורים לסין כדי לראות כיצד מלמדים שם. במקביל, מורות ומורים מסין באים להעביר שיעורים בבתי ספר בריטיים, וכך קבוצות מורים עוברות השתלמות מקומית והכנה להוראה בהתאם לשיטה בעזרת המורים הסיניים.

המורים בבית הספר היסודי של ילדיי בלונדון השתתפו בהשתלמות בנושא הוראה לשם התמחות ומהם החלתי לשמוע תובנות על הגישה. כדי להעמיק את הידע שלי עליה, קראתי אודותיה וכן השתתפתי ביום הכרות עם השיטה שהועבר בבית ספר תיכון. יום ההיכרות הועבר על ידי מורי מתמטיקה שמשתתפים בתוכנית להתאמת ובניית שיטת ההוראה לשם התמחות לתוכנית הלימודים הבריטית.

 

כיצד פועלת הוראה לשם מומחיות?
השיטה מתבססת על עקרונות הדומים לעקרונות של דפוס חשיבה מתפתח – כלומר ההצלחה בלמידה תלויה הרבה יותר במוכנות ללמוד, להתאמץ ולהתמודד עם כישלון מאשר בכישרון ראשוני. מתוך כך, כל התלמידים מצופים להגיע להתמחות בנושא הנלמד, והמורה מסייעת לתלמידים להגיע לשם, תוך טיפול מידי בפערי למידה והבנה כאשר הם נוצרים.

 

הוראה לשם מומחיות – הרצאת טד מאת סול קאהן

9 עקרונות העומדים בבסיס גישת הוראה לשם מומחיות
כיוון שלמדתי את השיטה בהקשר של מתמטיקה, אביא כאן את העקרונות סביב הוראת מתמטיקה, אבל תוכלו להבין בקלות כי ניתן לאמץ את אותם העקרונות לכל מקצוע לימוד בבית הספר:

  1. הוראה לשם מומחיות דוחה את הרעיון שחלק גדול מהתלמידים "פשוט לא יכולים להבין מתמטיקה". כאשר מלמדים לפי הגישה דוגלים באמונה שכל התלמידים יכולים להגיע להתמחות בתחום התוכן הנלמד. עיקרון זה מבוסס על ועומד בהתאמה למחקרים רבים בתחום דפוס חשיבה מתפתח, שאת המסקנות היישומיות שלהם ניתן לקרוא כאן.
  2. אף תלמיד לא נשאר מאחור – בכל יום נבדקת הבנת התלמידים בחומר ובאותו היום מצמצמים פערים אלו.
  3. כל הכיתה לומדת ביחד חומר מסוים. הדגש הוא על כך שכל התלמידים לומדים ביחד את החומר באותו זמן.
  4. במהלך השיעור וגם אחריו אם יש צורך, המורים נותנים תמיכה פרטנית לתלמידים שמתקשים.
  5. השיעור בנוי כך שיהיה שילוב בין הבנת הרעיון המתמטי והבנת הפרוצדורה שלומדים לבצע.
  6. דגש מיוחד מושם על הבנת הרעיונות המתמטיים שמאחורי המהלך המעשי לפיתרון תרגילים.
  7. מקדישים זמן רב במיוחד להבנה של רעיונות מרכזיים, כאלו שישמשו את התלמידים גם בהמשך.
  8. כאשר משתמשים בשפה מתמטית מבהירים לתלמידים את כוונת הביטויים ומבקשים מהם להשתמש בביטויים הנדרשים.
  9. התרגול חשוב מאוד בשיעור, אך בבניית התרגילים נותנים מקום גם להבנת הרעיון העומד מאחורי הפתרון.

כיצד עושים זאת בפועל?
איך מתוכננים השיעורים בגישת הוראה לשם מומחיות? הנה מספר עקרונות ליישום:

  1. השיעור מתחיל בהוראה פרונטלית, במהלכה המורה מסבירה רעיון מסוים ואז מדגימה כיצד לפתור שאלות (בדרך כלל יותר מדוגמה אחת).
  2. עובדים בצעדים קטנים. כל רעיון חדש מלווה בדוגמה ובתרגול, ורק אחרי שהתלמידים מתרגלים את החומר החדש עוברים לשלב הבא בלמידה.
  3. חומרי הלמידה מגוונים וסוגי התרגול שונים כך שיתאימו לתלמידים שחושבים בצורות שונות. כלומר, יש סוגי שאלות שונות שמתייחסות לכל רעיון שנלמד (שאלות נכון / לא נכון, בעיות מילוליות, תרגילים בהם התלמידים צריכים למלא את המספרים החסרים וכן הלאה).
  4. על מנת להטמיע הבנה של רעיונות וכן כדי לאתר פערי הבנה, התלמידים מתבקשים להסביר מילולית את כל תשובותיהם. זה יכול להיעשות באמצעות הסבר מול כל הכיתה, בהסבר לתלמיד שיושב ליד או בכתיבה במחברת.
  5. התלמידים מוזמנים להדגים את תשובתם על לוח הכיתה לעתים קרובות.
  6. קיימת השקעה גדולה בלמידת פרוצדורות בסיסיות (כמו למשל לוח הכפל) בגיל צעיר, כדי למנוע עומס קוגניטיבי כאשר עובדים על חומרים מורכבים יותר.
  7. אין דיפרנציאציה בין התלמידים בחומר הנלמד, אלא ברמת העזרה לתלמיד וברמת העומק בה התלמידים לומדים קונספט מסוים.
  8. כאשר תלמיד מתקשה עם חומר מסוים הוא מקבל תגבור וסיוע באותו יום על מנת שלא ייווצרו פערים.

נכון, לא כל מה שעובד בסין או בבריטניה יעבוד גם במקומות אחרים. אבל בין אם נבחר בשיטת הוראה לשם התמחות ובין אם לא – האם לא הגיע העת שנעבור לשיטת הוראה שמאמינה שכל תלמיד יכול להצליח בהבנת הנושא, ושאכן תומכת בו בדרך לשם תוך אבחון הפערים שלו בידע?

כפי שניתן להבין מההתנהלות הבריטית, אם זו המטרה שלנו, כדי שנוכל להגיע אליה, יש צורך בהרבה עבודת הכנה. זה אינו מעבר שתלוי רק או בעיקר במורים, אלא מדובר בשינוי חשיבה מערכתי, שכן כדי לבצע את המעבר יש צורך לפנות לכך זמן ומחשבה. המערכת צריכה לאפשר לצוות המורים לשבת ביחד וללמוד את הנושא. בשנה הראשונה, לכל הפחות, דרושה פגישה שבועית בה הצוות מפתח חומרי עבודה ולמידה מותאמים לכיתות שלהם ועוקב אחרי הצלחת השיטה אצל התלמידים. בבתי ספר בהם ראיתי את המורים עובדים יחד כדי לפתח את החומרים ולקדם את הלמידה, נראה שהתלמידים לא רק מצליחים לפתור את התרגילים, אלא גם מבינים יותר לעומק את הרעיונות שבבסיס הדברים.

בנוסף לכך, חשוב שכל בית ספר וכל צוות מורים יעשו התאמות בזמן שהם מתכננים את השיעורים. דוגמה לכך נתן אחד המורים שביקר בסין לצורך למידת הגישה. הוא סיפר שאחד הדברים שהפתיעו אותו בסין היה שכל תלמיד שהתבקש לענות על שאלה היה צריך לעמוד ולענות מול כל הכיתה. המורה סיפר שהדבר מצא חן בעיניו, כיוון שאז התלמידים בעצם מסבירים את הדרך והפתרון שלהם ולא רק עונים תשובה סופית (זה גם מאפשר לתלמידים להתאמן בדיבור מול קהל). לדבריו, הוא עדיין לא ניסה את זה עם תלמידיו הבריטים כי הוא מעריך שזה לא יעבור בקלות, אבל הוא שוקל לנסות את זה בשנה הבאה.

 --

 

ניתן ללמוד עוד על השיטה ולצפות גם במספר שיעורים באתר זה.

עוד על "דפוס חשיבה מתפתח", הגישה שמהווה את הבסיס לרעיון שיטת ההוראה לשם מומחיות, והדרכים בהן השתלבה הגישה בהוראת המתמטיקה בבתי ספר בבריטניה ניתן לקרוא כאן.

הדפסת סיפור זה
אסף צבן

עוסק בחינוך והוראה מזה 20 שנים ומחזיק בתואר שני בהוראת המדעים. ניהל את תיכון ליפתא בירושלים וכיום עובד בתחום הטכנולגיה החינוכית. מתעניין בפיתוח אסטרטגיות וטכניקות למידה בהתאם למחקרים עכשוויים (מדעי המוח, Growth Mindset, Visible Learning ועוד).