אספת הורים - הרבה מעבר לציונים

3757
אספת הורים - הרבה מעבר לציונים

מחר תתקיים אספת הורים בבית הספר שלי. בדיוק לפני שנה ישבתי מול אם חד הורית וקשת יום של אחד מהתלמידים החלשים שלי. אותה אמא נרשמה לסוף התור, וראיתי על העיניים האדומות שלה שהיא גמורה לגמרי ואין לה כבר כוח, כי קצת הכרתי את המאבקים היומיומיים שהאשה הזו עוברת. כשהגיע הזמן שלה, היא התיישבה מולי ופלטה אנחה, ואני מצאתי את עצמי חושב לעצמי:

בחייאת, מה אני אמור להגיד לה עכשיו? כמה שהילד שלה מפריע בשיעור? תכל'ס, קחו כל ילד שיעבור וייחשף למקרים ולבעיות שהילד הזה עבר, וגם הוא היה מתפרק לאלף חתיכות.

אני מסתכל על הציונים שלו, על הנכשלים ועל המרקרים האדומים, והאמא מסתכלת עלי במבט מתחנן, שכמו אומר לי: היה לי היום יום קשה מאוד. בוא ותנסה בכל זאת לנחם אותי באיזה משהו קטן וטוב שיהיה לי כאוויר לנשימה.

באותו הרגע הבנתי איך לפעמים כל הסיפור של אספת ההורים הוא כל כך יותר גדול מסקירת ציונים ומדיווח יבש על המצב הלימודי של הילד. לפעמים הסיפור הוא בכלל אמא סחוטה וגמורה שיושבת לפניך ובכל העולם הזה, בשעה הזו, רק אתה, המחנך, יכול עכשיו להחיות אותה עם כמה דברי עידוד ושבח על הילד שלה.

"תראי" התחלתי והיא נדרכה כולה: "אנחנו מכירים את הקשיים והמורכבויות, אבל אין לי בכל הכיתה עוד ילד שאוהב כל כך את אמא שלו כמו שהבן שלך אוהב אותך. כשהוצאתי אותו היום מחוץ לשיעור לא היה איכפת לו כלום: המנהלת, שלא יותר לו לשחק במגרש, שום דבר. רק כשאמרתי לו שאני אדווח לך הערב על ההנהגות שלו, הוא פתאום הסתכל עלי ברצינות, עלו בעיניו דמעות והוא אמר לי: 'בבקשה המורה, אל תערב את אמא שלי. לא רוצה לצער אותה. תן לי עוד הזדמנות'. יש לי תלמידים של מאיות ותשעיות שלא סופרים את ההורים שלהם, זכית בבן אוהב שמעריץ אותך. זו מתנה ענקית!"

ואיך שסיימתי לדבר, הסתכלתי עליה וניצוץ מחודש נדלק בעיניים שלה. הגוף התמתח והראש הזדקף והיא קראה לבן שלה שייכנס ונתנה לו נשיקה וחיבוק גדול. אחר כך, היא חזרה לכיתה, וחשבה יחד איתי כיצד ניתן לשפר את המצב הלימודי של בנה. משהו בה נפתח והיא יכלה לחשוב כיצד עושים זאת. בסיום הפגישה, היא אמרה לי בשקט: "שתדע שכבר לא ידעתי בשביל מה אני צריכה מחר לקום בבוקר... תודה רבה!"

בסיום הפגישה עם האמא הזו חשבתי איזה עוצמה וכוח יש למחנכים ולמורים שהם מסוגלים, במשפט אחד, להפיח מחדש חיים בהורים עייפים ולהזכיר להם מדוע העולם צריך אותם בכדי שירצו לקום מחר לבוקר חדש.

איך שסיימתי לדבר, הסתכלתי עליה וניצוץ מחודש נדלק בעיניים שלה

אספת הורים היא הרבה יותר מאשר עוד סקירה של ציונים ומיפוי המצב הלימודי של הילד.

אחת העצות הטובות שקיבלתי לפני אספת הורים, הגיעה מחבר שהינו מחנך מוכשר ובעל ניסיון רב. הוא אמר לי: "כדאי לך לקנות קופסת שוקולדים או סוכריות ולהכניס לכיתה למען ההורים. ואם אתה רוצה בכלל לשחק אותה, לך על שתייה חמה, מיחם וכוסות, קפה ותה. אין לך מושג איך שזה שובר את הקרח ומכניס אווירה אחרת לגמרי: לא עוד מורה מכוון מטרה ולחוץ בזמן שמדווח על ציוני התלמיד, אלא קודם כל שני אנשים שנפגשים בכדי לשמוע סיפור אנושי שהוא הרבה מעבר לציונים ולמספרים".

 

אז הנה כמה טיפים קטנים איך ליצור אספת הורים משמעותית במיוחד

  1. פעלו לשם יצירת תחושת קרבה: הכניסו לכיתה חום וצרו אווירה של קרבה ועבודה משותפת. הביאו סוכריות, שוקולדים או כל דבר מתוק ונעים אחר. דאגו שההורים יכולו לשתות שתיה חמה. וודאו שהחדר נעים, מבחינת טמפרטורה נוחה וכן מבחינת הישיבה.

  2. צורת הישיבה: לא תמיד ישיבה מאחורי השולחן היא הדרך הנכונה בכדי לספר על מצבו של הילד להורה: לפעמים עדיף לוותר על השולחן ולסדר את הכיסאות אחד מול השני. בישיבה כזו מועבר מסר מרגיע של קרבה, כנות ופתיחות שמסוגלים להתחיל את השיחה ממקום של אמון הרבה יותר גדול.

  3. אף פעם אל תגשו ישר לעניין: שאלות פתיחה והתעניינות אודות בן האדם שנמצא מולכם יסייעו לשבור מחיצות, לפוגג חששות וליצור ביניכם קשר ראשוני חיובי שיאפשר בהמשך עבודה משותפת טובה.

  4. שאלו את ההורים האם הילד הגיע ביחד עם איתם ומחכה בחוץ: במידה וכן, מומלץ להכניס אותו לפרקי הזמן הרלוונטיים, בכדי לעודד אותו לקחת אחריות על למידתו ולהתייחס לצרכים אישיים שלו.

  5. נסו לקבל כמה שיותר מידע מההורה: מרבית ההורים לא מרבים להגיע שלא לצורך לבית הספר וחלקם אף לא מתקשרים מיוזמתם ויוצרים קשר. זו ההזדמנות שלנו, המורים והמחנכים, לקבל מידע רלוונטי ורב ערך על כל תלמיד, בכדי שתמונת החיים המסקרנת שלו שנפגוש מחר בבוקר, תהיה אמינה ומדויקת יותר.

 

בסופו של דבר, הגישה שלנו היא משמעותית בקביעת הטון של אסיפת ההורים. האם באספת ההורים נמסור מידע להורים או נהפוך אותם לשותפים לדרך? האם נצליח ללמוד עליהם ועל ילדיהם? האם נאפשר להם ללמוד על המתרחש עם ילדיהם בבית הספר ונפעל יחד לגיבוש דרך פעולה שתקדם את התלמידים קדימה? זה תלוי רק בנו. בואו לא נחמיץ את ההזדמנות.

הדפסת סיפור זה
אבינועם הרש

חבר מערכת 'הגיע זמן חינוך'. עורך אתר החמ"ד לנוער - מנהל החינוך הדתי. משרד החינוך. מחנך, רכז תקשוב ומדריך 'אמירים' - כתיבה יוצרת. כותב במדור 'יזמות חינוכית' ב'הד החינוך'. כותב מזה שנים פובליציסטיקה חינוכית במגוון במות כגון: 'עולם קטן'. 'NRG יהדות', 'ערוץ 7' וכו. מנחה סמינריונים וסדנאות לנוער אודות ההתמודדות בגיל ההתבגרות נוכח אתגרי המאה ה-21 ומעביר שיחות בנושא. מפתח מיזם 'קטנה ברשת' - שימוש בסרטונים לאנשי חינוך.