למה ההורים של התלמידים שלי לא מעורבים בלימודי ילדיהם?

אימא של שרון היא רואת חשבון בעירייה. בישיבה השבועית של אגף החינוך היא פוגשת את מנהלת בית הספר שבו לומדת שרון, ומתעדכנת מה חדש אצלם. מדי פעם יו"ר ועד ההורים מבקש ממנה לייעץ בסוגיה מסוימת, היא מקפידה להגיע לכל ישיבות ההורים, דואגת לתגבר את שרון בשיעורים פרטיים במתמטיקה ובאנגלית, ומדי פעם שרון מספרת לה מה הם לומדים.  

אימא של אילנה עלתה לארץ לפני כמה שנים. כל המשפחה נשארה באוקראינה ואימא של אילנה מיהרה למצוא עבודה. לאולפן היא לא הספיקה ללכת ולמדה עברית "על הדרך". היא עובדת במשמרות בקייטרינג בבסיס צבאי. לפעמים היא יוצאת מוקדם בבוקר, לפעמים חוזרת מאוחר בערב, ולפעמים היא מוסיפה שעות בסופי השבוע כדי שתוכל לתת לאילנה כל מה שהיא צריכה. היא הולכת לימי הורים, אבל מרגישה שהמילים חולפות לידה וממשיכות הלאה. ובכל מקרה, אף אחד לא באמת מתעניין במה היא חושבת.

ההורים של יובל התגרשו לאחרונה ואבא של יובל בקושי מחזיק את הראש מעל המים. בין הארגזים שלא נפרקו בדירה החדשה, הביקורים של הילדים והפגישות עם עורך הדין - אבא של יובל לא מעורב בנעשה בבית הספר. הוא צריך למצוא זמן לשבת עם המחנכת של יובל ולדבר איתה על הנכשלים בתעודה. אולי צריך לשלוח את יובל לאבחון? אולי לקחת מורה פרטי? כבר שבועיים הוא מתכוון להתקשר אליה אבל לא מוצא זמן.

את ההורים של שרון, אילנה ויובל נוכל למצוא בכל בית ספר. כל אחד מהם מייצג מעורבות הורית שונה בעוצמתה ובדפוסי הפעילות שלה, כאשר השוני נובע מסיבות לוגיסטיות ומפערים תרבותיים. על אף השוני, דבר אחד משותף לכולם: הורים מכל שכבות האוכלוסייה מייחסים חשיבות רבה לחינוך ילדיהם, הן בביתם הן בבית הספר. יתרה מזו: הורים בעלי השכלה נמוכה או כאלו המשתייכים לקבוצות חברתיות מונמכות, רואים בחינוך וברכישת השכלה אמצעי משמעותי להתקדמות של ילדיהם בחברה, ולכן הם מפגינים ציפיות גבוהות להצלחה אקדמית של ילדיהם. עם זאת, לא לכל ההורים מתאפשרות אותן ההזדמנויות להשקיע בחינוך ילדיהם, ולא כולם מצליחים לקיים קשר מיטיב ומועיל עם בית הספר. 

הורים מכל שכבות האוכלוסייה מייחסים חשיבות רבה לחינוך ילדיהם, הן בביתם הן בבית הספר

מדוע לא כל ההורים מצליחים להיות מעורבים בנעשה בבית הספר?
מחקרים מראים כי מעורבות הורים מקבוצות לא דומיננטיות מתבטאת יותר בעידוד הילדים ופחות במעורבות פעילה של ההורים בבית הספר (בהשוואה להורים אחרים). הדבר קורה מהסיבות הבאות:

1. פער תרבותי בין תרבות המקור לתרבות בבית הספר – השוֹנוּת העצומה במערכת החינוך הישראלית נובעת מכך שהחברה הישראלית מורכבת מתרבויות ומגזרים שונים. שונות זו מציבה אתגרים רבים בנושא מעורבות הורים, שכן היא דורשת סובלנות כלפי תרבויות מיעוט, באופן שיאפשר לכל אוכלוסייה לשמר את תרבותה ולקיים את אורח חייה הייחודי. כאשר קיים פער בולט בין התרבות בבית הספר לבין התרבות בבית, עלול להתעורר קושי בקשר בין שניהם. כך למשל, היכרות מצומצמת של ההורים עם מערכת החינוך ותפיסות חינוכיות שונות מהתפיסות ההגמוניות עלולות להקשות על הורים מקבוצות מוחלשות להיות מעורבים בחינוך ילדיהם בבתי הספר.
   
   
2. קשיים טכניים – היעדר משאבים כלכליים, קשיי שפה, היעדר תחבורה וזמן, כל אלו עלולים להקשות על ההורים מקבוצות מוחלשות להיות מעורבים בבית הספר. הם נמצאים פחות בבית, מתקשים לתקשר עם המורים ואף עלולים לא להגיע לבית הספר בשל היעדר זמן או תחבורה ציבורית. קשיים אלו בדרך כלל יתכנסו לכך שההורים יתקשו לקיים תקשורת יעילה עם הצוות החינוכי.
   
   
3. חוסר ידע – הגורמים שלעיל מובילים לכך שבסופו של דבר, הורים מקבוצות מיעוט לא תמיד יודעים למצות את זכויותיהם ואת זכויות ילדיהם, וגם לא תמיד יודעים מה מצופה מהם בהתנהלות מול בית הספר.

הפערים התרבותיים, הקשיים הטכניים, קשיי התקשורת וחוסר הידע של ההורים בקשר לזכויותיהם וחובותיהם עלולים להוביל לסכסוכים ולקונפליקטים עם בית הספר ולכך שהמורים יתפסו את המשפחות כבלתי מעורבות או בעיתיות.

ההורים מצדם חשים לעיתים אפליה, חוסר הערכה והבנה וחוסר אמון. פעמים רבות הם חשים מוּדרים מחלק מהותי כל כך: חינוך ילדיהם. תחושות אלו מקשות עליהם אף יותר להיות מעורבים בבית הספר, והמעגל הנוצר קשה לשבירה. בטווח הארוך התוצאה עלולה להיות פגיעה במיצוי הפוטנציאל של הילד. 

המצב שונה בקרב הורים מקבוצות חברתיות דומיננטיות וממעמד סוציו-אקונומי גבוה. המדיניות הנפוצה בבתי ספר משקפת את התרבות ההגמונית, על כן הורים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה מרגישים בנוח עם צוות בית הספר; יש להם מספיק ידע ושליטה טובה בשפה, והדבר מאפשר להם להתנהל בצורה יעילה בבית הספר ולדאוג לאינטרסים של הילדים שלהם. הנורמות הנהוגות בבית הספר תואמות את הנורמות שבני המעמד הגבוה והבינוני מקנים לילדיהם; על כן קל לילדים להסתגל לבית הספר ולהצליח בלימודים, ולהורים קל לשמור על תקשורת טובה ופתוחה עם הצוות בבית הספר.

זאת ועוד, הורים מקבוצות חברתיות דומיננטיות חשים ביטחון לבוא בדרישות מגוונות לבית הספר. יש להם כוח, פנאי ומשאבים לפעול לעיצוב תוכנית הלימודים, לתמוך בילדיהם בפעילויות העשרה ולעזור להם בתכנון המשך לימודים אקדמיים בעתיד. הם גם יכולים לדבר עם מורים ולנצל קשרים חברתיים כדי להשפיע על תהליכים בבית הספר. ואכן, מעורבותם של הורים מהמעמד הבינוני והגבוה תורמת לרווחת ילדיהם, אך עלולה גם להיות מלווה במתחים ובקונפליקטים, בביקורת כלפי בית הספר, בפיקוח של הורים על עבודת המורים ולבסוף - בפגיעה באמון בין ההורים והצוות החינוכי.

הפעריים והקשיים עלולים להוביל לקונפליקטים ולכך שמורים יתפסו את המשפחות כבלתי מעורבות או בעיתיות

כולם יכולים לפעול לשיפור הקשר בין הורים למורים
החדשות הטובות הן שכל המעורבים – מורים, מנהלי בתי ספר ואפילו מערכת החינוך בכללותה – יכולים לתרום רבות לשיפור הקשר בין ההורים ובית הספר. כאשר מתקיימים תנאים מתאימים לקשר יעיל, גם הורים מקבוצות לא דומיננטיות מגלים מעורבות בבית הספר. הנה כמה המלצות:

מורים

• תיאום ציפיות ובניית אמון – כדי שההורים והמורים יוכלו להתמודד יחד עם המכשולים בתהליך החינוכי, חשוב שכל צד ידע מה מצופה ממנו. ההורים צריכים לדעת מהו סוג המעורבות ומהי מידת המעורבות הנדרשים מהם; המורים מצדם צריכים לדעת מהן הציפיות של ההורים. שיח פתוח וכן יקדם משמעותית את יכולתו של כל צד לתרום לתהליך החינוכי.  
  
  
• פניה יזומה אל הורים מקבוצות לא דומיננטיות – תוך התחשבות במגבלות ובקשיים שעלולים לעמוד בפני הורים מקבוצות מוחלשות, מורים יכולים להושיט יד ולנסות לערב את ההורים הללו בלימודי ילדיהם. יתרה מזאת, מורים יכולים להזמין הורים אלו ליטול חלק בפעילויות בית הספר ובכך לחזק את הקשר ביניהם. גם הורים עם קשיי שפה יוכלו להתנדב להשתלב בפעילויות בכיתה העוסקות במוזיקה, מחול ואומנויות.

מנהלים

• מענה מותאם לצורכיהם המיוחדים של ההורים – מנהלים יכולים לדאוג לגמישות בלוחות הזמנים ובמיקום פגישות עם הורים, דברים שיכולים להקל מאוד על הורים ולאפשר להם להישאר מעורבים. גם הפעלת מתורגמן והוספה של מורים דוברי מגוון שפות יקלו משמעותית על הורים מקבוצות מהגרים ועולים, ויאפשרו להם להיות מעורבים יותר בנעשה בבית הספר.
  
  
• יציאה החוצה מגבולות בית הספר – מנהלי בית ספר יכולים לקיים כנסים שנתיים, מפגשים קבועים ואף ביקורי בית כדי לחשוף את ההורים לנעשה בבית הספר ולשתף אותם בקבלת החלטות.

מערכת החינוך

• שילוב נושא יחסי הורים-מורים בתוכניות ההכשרה ובפיתוח המקצועי – כדאי להכשיר את הצוות החינוכי בתחום מורכבות הקשר בין ההורים והצוות החינוכי, הן ברמה התאורטית הן ברמה המעשית, ולכלול סדנאות מעשיות לתרגול מיומנויות ושיטות עבודה עם משפחות.
  
  
• פיתוח תוכניות ארציות בנושא הדרכה, הכשרה ומעקב תומך להורים – תוכניות אלו יקנו להורים ידע על מערכת החינוך ויחזקו את שליטתם בשפה ובתוכן החינוכי כדי שיוכלו לסייע  לילדיהם. 
  
  
• קידום המחקר בנושא קשרי הורים ובית ספר – בהיעדר נתונים רבים בנושא זה, חשוב כי מערכת החינוך תקדם מחקר אשר יאפשר לה בעתיד לעצב מדיניות מבוססת נתונים בהקשר מעורבות הורים בחינוך ילדיהם.

אנשי חינוך בכל הדרגים יכולים לקדם את הקשר בין הורים לצוות החינוכי בבית הספר. כיצד הנך מקדם/ת את הקשר שלך עם הורי התלמידים? נשמח לשמוע בתגובות!

הכתבה נכתבה על סמך עבודתה של ועדת מומחים שהתמקדה בנושא 'קשרי הורים-מורים בסביבה משתנה' מטעם היזמה למחקר יישומי בחינוך, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.