המתכון להצלחות בית ספריות: קהילה מקצועית לומדת

4305
המתכון להצלחות בית ספריות: קהילה מקצועית לומדת

המושג "קהילה מקצועית לומדת" הפך לשגור וידוע לכל, אך האם משמעות הדבר שקל ליישמו באופן אפקטיבי? בואו ללמוד מבתי ספר מצליחים, כיצד הם עושים זאת. כתבה חמישית בסדרה המתעדת בתי ספר שמצליחים להתגבר על נתוני פתיחה מורכבים ולהגיע להישגים מרשימים.

"קהילה מקצועית לומדת" – קבוצת מורים, אשר בבסיס מפגשיהם עומדת הלמידה, מתכנסים ולומדים יחד כדי להתפתח מבחינה מקצועית. נשמע פשוט, לא? מסתבר, שההיפך הוא הנכון – קשה מאד לקיים בבית הספר קהילה מקצועית לומדת אשר מתפקדת באופן אפקטיבי. ריצ'רד דופור, שנחשב לאחד החוקרים המובילים בתחום הקהילות הלומדות, אף מרחיק לכת וטוען כי המונח הפך כה נפוץ ורווח עד שהחל להישחק ולאבד את משמעותו. יחד עם זאת, מחקרים מראים שבתי ספר שמצליחים לקיים קהילות מקצועיות לומדות – מקדמים את תלמידיהם להצלחה.

בניגוד למצופה, דווקא בבתי ספר בעלי תנאי פתיחה מורכבים, שתועדו במסגרת פרויקט "תיעוד הצלחות" של אבני ראשה וקרן טראמפ, התגלה קיום של קהילות מקצועיות לומדות. מרבית המורים בבתי ספר אלו ייחסו את השיפור באופן הוראתם ובדרכי למידת תלמידיהם לקהילות המקצועיות הלומדות בהן הם שותפים, אשר מקדמות שיח ביקורתי וחברי במקביל.

ישום רעיון הקהילה המקצועית הלומדת וקיומו לאורך זמן תובעים עבודה קשה. קיומה של קהילה מקצועית בה מתרחש תהליך למידה מתמיד, דורש בין היתר יצירת אמון שמאפשר חשיפה של מורים, הכרה של מורים בתלות ההדדית שלהם זה בזה ובחשיבותה של הלמידה הפנימית בבית הספר, בנוסף להשתלמויות החיצוניות. כמו כן, בית הספר צריך להקדיש זמן ומשאבים למפגשי המורים. אז איך עושים זאת? 

 

 

7 דרכים ליישום קהילה מקצועית לומדת, אשר התגלו בבתי הספר המתועדים:

1. להתעקש על ישיבות קבועות במערכת
לכל הצוותים בבתי הספר שתועדו, ישיבות מקצועיות סדורות במערכת, המוקדשות ללמידה. כך לדוגמא, בבית הספר בית החינוך גליל מערבי, משתתפים המורים ב4-6 ישיבות צוות בשבוע, ישיבות שעשויות לדרוש כ6-7 שעות שבועיות מכל מורה מקצועי.

2.  למידה בצוותים ובתתי צוותים
בחלק מבתי הספר המצליחים שתועדו, מתקיימות ישיבות קבועות של תתי צוותים. כך לדוגמא יכולות להתקיים בבית הספר ישיבות צוות של צוות המתמטיקה למצטיינים בכיתה ז', צוות מתמטיקה למב"ר ז', וצוות כללי של מתמטיקה. קיומן של ישיבות ספציפיות אלו דורש השקעה של זמן מצד המורים, והשקעה של משאבים ארגוניים מצד בית הספר. אבל השקעה זו משתלמת - כך זמן הלמידה בקהילות המקצועיות יעיל וייעודי ככל שניתן. כך הלמידה יכולה להיות מעמיקה ולחסוך זמן עבודה בבית. בבית הספר בית החינוך גליל מערבי למשל, מורה שנוכח בכל הישיבות, לא נדרש כמעט לשעות הכנה נוספות.  

רשימת ישיבות צוותים ותתי צוותים של מורים למתמטיקה בחטיבה העליונה

איך מתגברים על הקושי שבהקצאת משאבים ארגוניים לטובת הישיבות? גדעון זילר, מנכ"ל חברת מתודיקה (המתמחה בלמידת מבוגרים על פי מודל הלמידה האפקטיבית), מציע מספר דרכים להטמעת תרבות למידה ארגונית בבית הספר, ביניהן, נקיטה בגישה שאותה הוא מכנה - "קטן, קבוע ובר ספיגה" –קיום פעילויות קטנות וקבועות שנטמעות במערכת.

3.  מכוונות ללמידה
הישיבות עוסקות בלמידה (הן אינן מוקדשות לדיווחים ולעניינים שניתן לעדכן בהם את הצוות באמצעות המייל). המורים לומדים יחד סוגיות דידקטיות בתחומם; מפתחים מערכים יחד, לומדים נתונים של בחינות, עוברים על טעויות שגורות של תלמידים וממפים צרכים אישיים משתנים של תלמידים. הם חוקרים את הקשר בין אופן ההוראה שלהם לבין תוצרי הלמידה של תלמידיהם, מסיקים מסקנות ומבצעים שינויים שמטרתם לשפר את הוראתם ואת הלמידה של תלמידיהם.

4. ישיבות מוכוונות תוצר-מערך
בדומה לשיטה היפנית "חקר שיעור בתהליך" [lesson study], שבמרכזה מערכי שיעור אותם מפתחים המורים יחד ומהם הם לומדים, הישיבות בבתי הספר שתועדו, הוקדשו לפיתוח תוצר ספציפי כגון: בחינות, מערכי שיעור, מחוונים. כך לדוגמא, בבית החינוך גליל מערבי, הרכזות הפדגוגיות, אשר פועלות כקהילה מקצועית לומדת, גיבשו בליווי המנהלת, מחוון ייחודי לבית הספר. המחוון הנו טופס שאלון לתצפית במורה חדש אשר פותח במשך שנה. הרכזות ממשיכות לבחון באופן מתמיד את השימושיות שלו ולשפרו.

5. יצירת סביבה מוגנת ללמידה של המורים
מורי בתי הספר המתועדים חשו בטוחים להביא התלבטויות וטעויות מקצועיות לדיון. כאשר מורה צריך לחשוף את אופן הוראתו וכפועל יוצא מכך גם את טעויותיו המקצועיות, הוא צריך לחוש מוגן (בדומה לאמון המאפשר את החשיפה שבתצפית במורה). כך לדוגמא, המורה אלבינה נחשפת ומדברת על כך "שזלזלה בגיאומטריה לטובת החומר האחר", בישיבת צוות המתמטיקה, בבית הספר קרית חינוך - יפו. המורים סביבה תומכים בה ואומרים, "לא זלזלת, הרגשת שאת לא מספיקה".

אמון מתבטא בכבוד כלפי עמדות שונות ובדרכים ברורות וענייניות ליישוב מחלוקות. עוד ביטוי ליחסי אמון בצוות הוא שיתוף בין המורים בנעשה בכיתותיהם. בניית האמון ההדדי נעשית באמצעות טיפוח כבוד כלפי האחר, תשומת לב אישית, ביזור הכוח, שיתוף בהחלטות, יושרה ודוגמה אישית.

6. למידה המבוססת על עדויות מהכיתה
כאשר מתבססים על עדויות מהכיתה, הלמידה הינה קונקרטית, קרובה לחוויה ויעילה יותר. דוגמא ללמידה המבוססת על עדויות מהכיתה היא למידה צוותית המבוססת על שיעורים מצולמים.

7. פיתוח שפה פדגוגית אחידה
במסגרת העבודה בקהילה המקצועית, צוותי המורים מפתחים שפה פדגוגית משותפת, בה הם משתמשים בכיתות הלימוד – כך שהיא הופכת משותפת לכל תלמידי בית הספר.

 

3 עקרונות לפעילות אפקטיבית של קהילה מקצועית לומדת:

במאמרו, "מהי קהילה מקצועית לומדת?", ריצ'רד דופור יוצא כנגד הסכנה שבהקמת קהילות לומדות ריקות מתוכן: קהילות שבהן המורים נפגשים ואף משתפים ומתדיינים זה עם זה, אך הן אינן מובילות לשינוי עמוק בדרכי ההוראה שלהם ואינן משפרות את תהליכי הלמידה של התלמידים. כיצד ניתן להתגבר על כך? דופור מציע לפעול בהתאם לעקרונות הבאים:

1. להבטיח שהתלמידים ילמדו
מודל הקהילה הלומדת צמח מתוך ההנחה שמטרתו הבסיסית של חינוך פורמלי אינה רק להבטיח שתתקיים הוראה, אלא גם שהתלמידים אכן ילמדו. כאשר מורי בית הספר פועלים מתוך מחויבות להצלחת כל תלמיד, אז מתחיל סגל בית הספר לשאול עצמו אילו מאפיינים בית-ספריים ואילו שיטות עבודה הוכיחו את עצמן יותר מכול בחיזוק הישגי התלמידים, כיצד ניתן לאמץ מאפיינים ושיטות אלו בבית הספר ובאיזו אסטרטגיה כוללת יש לנקוט במקרים בהם תלמידים מתקשים. 

2. התמקדות בתוצאות
קהילה מקצועית לומדת מודדת את יעילותה בהתאם לתוצאות. צוות המורים צריך לקחת אחריות על תוצאות התלמידים ולהתמודד ביושר עם נתוני הישגי התלמידים כדי לעבוד יחד על שיפור התוצאות, במקום לתרץ אותן. העבודה המשותפת לשיפור ועמידה ביעדים מדידים נעשית חלק משגרת העבודה של כל סגל בית הספר. כל צוות הוראה משתתף בתהליך מתמשך של זיהוי הרמה הנוכחית של הישגי התלמידים, הצבת יעד לשיפורה, דרכי עבודה משותפות להשגת היעד, וקביעת ביטויים להתקדמות תקופתית.

3. תרבות של שיתוף פעולה
אין להסתפק בשיתוף פעולה "למראית עין", שנועד רק כדי לגבש הסכמות צוותיות בנושאים תפעולים. בשיחות הקהילה המקצועית הלומדת, המורים מתבקשים לשתף זה את זה במה שבאופן מסורתי נחשב פרטי: יעדים, אסטרטגיות, חומרי לימוד, שאלות, חששות, טעויות ותוצאות. כדי לקדם דיאלוג אמיתי בצוות, יש להתגבר על התנגדותם של מורים המנסים להתחמק מכך. תרבות של שיתוף פעולה, המאפיינת קהילה מקצועית לומדת, נבנית מתוך תהליך שיטתי שבו מורים עובדים יחד לניתוח ולשיפור עבודתם בכיתה, במטרה להוביל לשיפור בית ספרי. 

כדי לקדם דיאלוג אמיתי בצוות, יש להתגבר על התנגדותם של מורים המנסים להתחמק משיתוף הפעולה, באופן מודע או לא מודע, על ידי תירוצים כגון: "פשוט אין לנו זמן לזה", "לא כל הסגל מתלהב מהרעיון" וכדומה.

בסופו של דבר, בניית תרבות שיתופית של קהילות לומדות מקצועיות תלויה בראש ובראשונה במוטיבציה של המורים והמנהלים. קבוצת אנשי צוות הנחושים לעבוד וללמוד יחדיו, תמצא את הדרך לעשות זאת ולהתגבר על הקשיים. וזה גם משתלם - מחקרים רבים הוכיחו שלמידה משותפת של מורים מובילה להצלחה

ההצלחות המתועדות מבתי ספר שהגיעו להישגים גבוהים למרות תנאי פתיחה קשים - מלמדות אותנו שאין ספק שקהילה מקצועית לומדת מובילה לשיפור בית ספרי. היא תורמת לפיתוחם המקצועי של המורים, לשיפור בהוראתם ובלמידת תלמידיהם. יתרה מכך, היא משפרת את עבודת הצוות ומחזקת את תחושת השייכות למקצוע. לקהילה המקצועית הלומדת פוטנציאל גבוה להשפעה על הישגי התלמידים. כך ניתן להגיע להישגים גבוהים בכל בית ספר, למרות מאפייניו הייחודים, ולא על ידי ויתור על ערכים והסתמכות על תקציבים, אלא על ידי השקעה במורים, עבודת צוות טובה וחשיבה מחוץ לקופסה.

 

גם אתם יכולים ללמוד מהצלחות אלו וליישמן!

הצלחות מקומיות מתועדות הן משאב עצום ללמידת בתי ספר. באתר של מכון אבני ראשה חומרי למידה עבור מנהלים וצוותי הוראה. מי שמעוניין לקדם את בית ספרו להצלחה, מוזמן לעשות זאת על ידי שימוש במאפיינים שנמצאו משותפים לבתי ספר המתועדים, ביניהם, קהילה מקצועית לומדת: סרט וידאו בנושא תצפית ומשוב המציג דוגמאות מתוך בתי הספר, סדנאות מבוססות וידאו וכלים ייחודיים.

בנוסף, הנה קישורים לכלים שימושיים שיוכלו לסייע גם לכם לבסס קהילה מקצועית לומדת בבית ספרכם:

  • כלי לתכנון "קהילה מקצועית לומדת" - הכלי מספק תשתית ידע מעשי להובלה ולביסוס של קהילה מקצועית לומדת בקרב צוותי העבודה הפועלים בבית הספר.
  • למידה מבוססת פרוטוקולים – "פרוטוקול" הוא פורמט מובנה לניהול שיחה מקצועית בצוות. בכלי זה מגוון פרוטוקולים המכוונים לעבודה צוותית משותפת, ממוקדת, החותרת לתוצאות מעשיות.

אם אתם רוצים לקרוא על מקרה לדוגמא של בית ספר בו מתקיימת קהילה מקצועית לומדת, אתם מוזמנים לעיין בממצאי המחקר שנערך בו כאן.

מה דעתכם, האם קל או קשה לקיים קהילה מקצועית לומדת? שתפו אותנו בתגובות וספרו לנו על הקהילות המקצועיות הלומדות בבית ספרכם.

*תודה להילה ארזי-חטאב, שהובילה את פרויקט "תיעוד הצלחות" מטעם אבני ראשה, על סיועה בהכנת הכתבה.

הדפסת סיפור זה
יסמין שרייר עוזרי

עורכת ויוצרת תוכן, תסריטאית ובמאית.