נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
הכל התחיל כשכמורה למדעים התחלתי ללמד את התלמידים שפה.
איך מורה למדעים מגיעה ללמד שפה?
כך היה: כמורה למדעים נתקלתי שוב ושוב בקשיים שפתיים רבים המונעים מתלמידיי לקדם את הישגיהם במקצוע המדעים. הבנתי שיש פה קושי אמיתי שמונע מהתלמידים להצליח והחלטתי לעשות משהו בעניין, אך לא ממש ידעתי מה. בלימודי תעודת ההוראה נדרשתי להכיר מושגים ומיומנויות חשיבה מדעיות, קרי "אוריינות מדעית", אבל לא רכשתי כלים ומתודולוגיות להתמודדות עם קשיים שפתיים.
מה עושים? מצאתי את עצמי מהר מאוד מתחילה ללמד בשיעור מדעים מיומנויות לקריאת טקסט מדעי לזיהוי רכיבי שאלה, כתיבה, ניסוח תשובות מלאות, הפרדת עיקר מהטפל, וכל זאת מתוך הידע והניסיון שצברתי לאורך השנים כלומדת ובעיקר מאינטואיציה.
כיוון שלא הייתה לי כל הכשרה בהוראת שפה, היה לי קושי עצום בזיהוי קשיים אורגניים של תלמידים ושיקוף המצב להורים. היה עלי לגלות עולם חדש ולהתמקצע בו: קשיי למידה, עיכוב ברכישת מיומנויות שפתיות, מיומנויות ארגוניות, תהליכי חשיבה ועוד… מיומנויות למידה הנדרשות לכל מקצוע באשר הוא, אשר מגיעות לפתחנו המורים, גם לעיתים ללא אבחון או טיפול.
אז החלטתי החלטה!
אני צריכה לדעת ולהכיר את הכלים הבסיסיים ביותר בשביל להיות מחנכת ומורה טובה יותר.
הרי מטרת בית הספר בעיניי היא לרכוש כלים ללמידה ובסיס ידע במקצועות השונים, ואולי מטרה חשובה יותר בעיני היא לבנות את המסוגלות והמוטיבציה של התלמיד, ולגרום לכל אחד מהתלמידים לדעת שהוא יכול ללמוד כל דבר שיבחר בעתיד, תוך הכרה בחוזקות ובחולשות האישיות וצבירת כלים להתמודדות במצבים שונים ביחס לתכונות אלו.
החלטתי שאני הולכת ללמוד הוראה מתקנת, או בשמה העדכני הוראה מותאמת.
הוראה מותאמת מאפשרת להבין מהו מקור הקושי או האתגר של התלמיד, לזהות נקודות חוזק ולבנות מדדים אישיים אשר יסייעו לתלמיד להשיג את מטרותיו. במילים אחרות, למידה מותאמת עוסקת בשיטות אישיות "לעקוף" את האתגרים האישיים ולהעצים את הייחודיות של כל תלמיד ותלמידה, בעזרת החוזקות האישיות שלו/ה.
נכון, יישום הוראה מותאמת בכיתה שלמה זהו אתגר מורכב, שכן הוראה מותאמת נעשית באופן פרטני, "אחד על אחד", ובכיתה שלמה קשה להגיע לרמה כזו מעמיקה לכל תלמיד ותלמידה - אבל אל דאגה יש מה לעשות!
6 כלים בדרך להוראה מותאמת בכיתה שלמה
הדרך להגיע להוראה מותאמת בכיתה שלמה היא להתמקד בהוראת מיומנויות ולא רק בידע, בקיום שיח על תהליכי למידה ולא רק על התוכן שלומדים. כמו כן, יש לזהות קשיים ולהציב מטרות אישיות כבר בתחילת הדרך, ולהקפיד על הבניית כלים להערכה עצמית.
1. היכרות עם סגנון הלמידה של תלמידיך ועידודם להכיר אותו בעצמם
בתחילת השנה כדאי לחלק לתלמידים "שאלון סגנונות למידה". שאלונים מסוג זה מועברים בתחילת התהליך שמבצעת מורה להוראה מתקנת, לרוב כחלק מתהליך של מיפוי, הצבת מטרות אישיות והכרות עם דרכי העבודה המתאימים לכל תלמיד/ה בכיתה. עם זאת, בכיתה השלמה, השאלונים יכולים לסייע גם לך המורה וגם לכל תלמיד ותלמידה להעלות את המודעות העצמית בתהליכי הלמידה. ישנם תלמידים שיודעים בוודאות מהי הדרך הטובה ביותר עבורם ללמידה, אך ישנם תלמידים רבים שאינם מודעים לכך שדרך אחת של למידה פחות יעילה עבורם מדרך למידה אחרת. במקרים של תלמידים עם לקויות למידה, על אחת כמה וכמה הכרה של סגנונות הלמידה יכולה להקל על התסכול מלמידה בדרך שאינה מתאימה להם ולהגביר את המוטיבציה ואת המסוגלות לתפקד בלמידה בדרכים היעילות והמתאימות להם.
אפשר למצוא ברשת עוד מגוון שאלונים מסוג זה אשר בוחנים מגוון רבדים:
2. בניית מפת מיומנויות כיתתית
לאחר שביצענו היכרות עם סגנון הלמידה של כל תלמיד, כדאי לעבור למיפוי היכולות השפתיות ברמה הכיתתית. מיפוי היכולות השפתיות הכיתתיות בתחילת השנה מהווה נקודת ציון לזיהוי מוקדי קושי וחוזקות בקרב תלמידי הכיתה, בדגש על מיומנויות שפתיות, קרי אוריינות לשונית. כיום, המצב הוא שבמבחני המיפוי הכיתתי המורה מסכם/ת בקובץ אקסל אם התלמיד צדק או טעה בשאלה מסוימת, וסוג השאלה מסווג לפי קריטריונים של סוגי שאלות. במצב כזה יהיה קשה למורה לזהות ממה נובעים הקשיים של התלמידים ואילו מיומנויות נדרשות להם בכדי לענות על השאלות נכונה.
כתוצאה מכך אני ממליצה לבחור קריטריונים לבחינה המבוססים על מיומנויות נדרשות סביב נושאים מרכזיים: הבנת הנקרא, כתיבה, וידע לשוני. כך, בסיום בדיקת המיפוי מתקבלת תמונה מלאה יותר שעוזרת למורה לבנות תכנית התערבות משמעותית מבוססת מיומנויות למידה. בסיום הכנת המפה הכיתתית, כדאי להכין לתלמידים ולהוריהם מכתב הנושא את הכותרת "דוח מצב בשפה" – דוח זה משקף את נקודת הפתיחה של כל תלמיד בשפה, על פי הקריטריונים שנבחרו (לשימוש בדוח מצב שפה שבניתי לחצו על קישור זה). הדוח מהווה נקודת ציון לבניית תכנית אישית ומטרות אישיות לכל תלמיד בכיתה.
לאחר שנבנו מטרות אישיות לכל תלמיד, מאחר שהעבודה היא בכיתה שלמה ולא באופן פרטני, כדאי לסווג את הקשיים של תלמידים לסוגים עיקריים ולחלק את התלמידים לקבוצות עבודה לפי סוגים אלו, כאשר לכל קבוצת עבודה ישנן מטרות ותוכנית עבודה דומה.
3. לומדים לזהות סוגי שאלות ולהתאים את דרכי הפתרון
הרבה פעמים אנחנו נתקלים במקרים בהם תלמידים יודעים להסביר את התשובה, אך לא מדייקים בכתיבתה. הדרך לכתיבת תשובה נכונה עוברת בהבנת השאלה, ויותר מכך בזיהוי סוג השאלה.
אם נחשוב על כך, זיהוי סוג השאלה יאפשר לתלמיד, עוד לפני חיפוש התשובה, להבין את סוג האתגר העומד בפניו ויאפשר לו להתאים את הדרך הנכונה להתמודד עמו. למעשה, התלמיד צריך לבחון אילו כלים מתאימים לשימוש בעת פתרון השאלה – ולצורך כך צריך קודם לזהות את סוג השאלה.
יש חלוקות רבות לסוגי שאלות. ולנוחות התלמידים חילקתי את השאלות כך:
כך למשל, אם נזהה שאלה ברובד גלוי – התשובה שלה תימצא בטקסט ולכן עלינו לגשת לטקסט ולאתר את התשובה הנכונה. לעומת זאת, כאשר אנחנו נתקלים בשאלה ברובד סמוי – מדובר בשאלה שהתשובה אליה אינה נמצאת בטקסט באופן גלוי, ולכן עלינו לאתר את התובנות העולות מתוך הטקסט, להסיק מסקנות, לנסות להבין למה הכוונה, לשאול את עצמנו את השאלות המכוונות וכן הלאה. לבסוף - שאלות הבעת דעה (שלעיתים גם נקראות שאלות פרשנות), דורשות הבעת דעה אישית, בה הידע, איכות הכתיבה וההבעה נבחנות במדד נוסף. לכן, שאלה מסוג זה דורשת היערכות והתכווננות שונה כשניגשים לכתוב את התשובה אליה. זיהוי סוג השאלה מאפשר לתלמידים להכין את עצמם למענה כראוי.
4. אסטרטגיות למידה
אסטרטגיות למידה הן תבניות עבודה קבועות, המתאימות לסוגי טקסטים שונים (טקסט מידעי, טקסט סיפורי, טקסט מפעיל, טקסט רב היצגי), אשר מקלות על תהליכי הלמידה וההתמודדות של התלמידים עם טקסט. אסטרטגיות אלו חשובות בייחוד לתלמידים בעלי קשיי למידה. עבור כל סוג טקסט ניתן למצוא אסטרטגיות עבודה המתאימות לסוג טקסט זה, ומתוך כך ניתן להבין כי מגוון אסטרטגיות הלמידה הוא גדול ורחב מאוד, ולכן קצרה היריעה מלהציגן כאן.
עם זאת, אוכל לומר שלכל סוגת טקסט יש שלל רב של אסטרטגיות וכלים, ולכן חשוב קודם כל ללמד את התלמידים להיות מסוגלים לזהות את סוגת הטקסט, ורק אחר כך לבחור אסטרטגיה מתאימה.
5. מבחנים ללא איקסים
חשבו כמה פעמים בחייכם סימנו לכם איקס על טעות שעשיתם ולא ידעתם מה לעשות עם המידע הזה, ועוד התבקשתם להגיש תיקון מבחן (איך? אם לא ידעת בזמן המבחן את התשובה הנכונה, אז למה שתדע עכשיו?!). במבחן האחרון בשפה החלטתי לתת לכל תלמיד מידע רחב לגבי סוג הטעות שעשה, על גבי המבחן. השיטה היא כזו: ליד כל שאלה מסמנים אות שסימלה את סוג הטעות, והתלמידים מקבלים מקרא סימנים המפרש את הסימונים – כלומר איזה סוג טעות זו. כמובן שניתן לתת דגשים שונים בכל מבחן. זה המקרא שאני יצרתי:
בנוסף לכל אלה הוספתי גם סימונים מודגשים לשגיאות כתיב בצהוב, וכן בקשה לשכתוב תשובה מחדש בצבע כחול - לשיפור סגנונות כתיבה וניסוח.
6. הערכה עצמית
לאחר ביצוע המבחן וקבלתו בחזרה, אני מבקשת מהתלמידים למפות את המבחן שלהם בעצמם ולזהות נקודות חוזק לשימור והעצמה ונקודות לשיפור. כך למעשה התלמידים מעריכים את תפקודם מפרספקטיבה של מיומנויות ולא בהתמקדות בבדיקת תשובות נכונות וציון בלבד.
את המיפוי התלמידים עשו בעזרת מיומנויות חשיבה מסדר גבוה. כך, היה עליהם לזהות את סוג השאלה, למיין את השאלות לתחומים ולאחר מכן להעריך את יכולותיהם בתחום זה, על ידי חישוב כמה שאלות עניתי נכון מתוך כל תחום. לאחר מכן עליהם לכתוב אילו תחומים עליהם לשפר ואילו רבדים עליהם לשמר (לקבלת קובץ הערכה עצמית לשימושכם לחצו על קישור זה).
לפני שבונים בניין מניחים יסודות
שיטת העבודה המתוארת במאמר זה מאפשרת שיפור מיומנויות האוריינות בכיתה על ידי למידה של התלמידים על תהליכי למידה. שיטת ההוראה משלבת בתוכה אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה ודורשת מהתלמידים לתת את הדעת לסגנון הלמידה האישי ולתהליכי הלמידה שלהם. כמו כן, השיטה מעודדת את התלמידים לשיפור והתקדמות אישיים, על בסיס למידה של הערכה עצמית.
שיפור בניתוח דרכי הלמידה והבנת תהליכי החשיבה של התלמידים תורמים לקידום הישגי התלמידים באמצעות שימוש בחוזקות מחד ובניית "מעקפים" לחולשות מאידך. כל זאת אפשרי לא רק באופן פרטני, אלא גם בכיתה גדולה. זה אולי מורכב יותר ודורש יותר מהמורה, אך גם מספק יותר ומאפשר צמיחה אדירה בכיתה. אז לפני שמתחילים לבנות את בניין הידע של התלמידים בכל נושא, אני ממליצה לבדוק שיש לתלמידים שלך את היסודות הראויים בתחום האוריינות וכישורי הלמידה.
