המעצמה החינוכית שכנראה לא הכרתם ו-5 דברים שאנחנו יכולים ללמוד ממנה

13324
המעצמה החינוכית שכנראה לא הכרתם ו-5 דברים שאנחנו יכולים ללמוד ממנה

כשחושבים על מערכות חינוך מצליחות, עולות בראשנו מדינות שונות. רובנו כבר שמענו על פינלנד המצוינת, ראינו הישגים יוצאי דופן של מדינות כמו יפן וקראנו על רפורמות מרחיקות לכת בקנדה ובניו זילנד. אבל הרחק מהשיח הרווח, בקצה אירופה, יש מדינה קטנה שכמעט לא שומעים עליה וחבל, כי מתרחשים בה דברים מופלאים.

זה הזמן להכיר את אסטוניה.

אסטוניה היא מדינה קטנה בצפון מערב אירופה, שהייתה עד שנות ה-90 חלק מברית המועצות. מאז זכתה בעצמאות, אסטוניה החלה להוביל מהלכים שהפכו אותה לאחת המדינות החדשניות והמסקרנות ביותר בעולם. בין המהלכים המיוחדים הללו ניתן למצוא למשל ביצוע כמעט כל פעולה מול הממשל באופן מקוון (מפתיחת חברה ועד הצבעה בבחירות), וכן תהליכי עידוד תרבות טכנולוגית וסטארטאפים שהצמיחה פרויקטים גלובליים כמו סקייפ וביטורנט. אבל למרות העניין הרב שמעוררת אסטוניה כמדינה, גולת הכותרת שלה בעיניי רבים היא מערכת החינוך האסטונית, שהגיעה להישגים מדהימים בכל המדדים החינוכיים הבין-לאומיים, ובראשם מדד פיז"ה לשנת 2015, אשר דירג אותה במקום הראשון באירופה.

בניסיון לגלות מהו הסוד העומד מאחורי ההצלחה החינוכית של אסטוניה, נסענו לשם כדי לסייר בבתי ספר, לפגוש מנהלים ומנהלות, מורים ומורות, תלמידים, חוקרים, מובילים במשרד החינוך האסטוני, מנהלי מחלקות חינוך, יועצים לשרת החינוך ועוד מגוון נשים וגברים מרתקים. מה שראינו, חווינו ולמדנו היה מפתיע, מרגש ומעורר מחשבה והשראה.

 

מדוע אסטוניה מצליחה כל כך בחינוך? סרטון הסבר מעולה

5 דברים שעושה אסטוניה שהפכו אותה לכל כך מצליחה

1. תרבות ה"סמוך" מקבלת משמעות חדשה
כשהגענו לאסטוניה, שמענו שוב ושוב את המילה אוטונומיה, ממורים, מנהלים, הורים ואפילו תלמידים. רק כשירדנו לפרטים, הבנו עד כמה האוטונומיה הזו משמעותית ומהווה מרכיב מרכזי בהצלחה של מערכת החינוך האסטונית.

באסטוניה כל מנהל או מנהלת בית ספר מקבלים את כל התקציב הבית ספרי ובוחרים כיצד להשקיע אותו. הם בוחרים את המורות והמורים וקובעים את שכרם בתהליך של משא ומתן אישי (כמו בכל חברה עסקית מקצועית). המנהלים קובעים מה יעשה בבית הספר, מה יהיו המטרות שלו, איך תראה סביבת הלמידה, מה יהיה אורך השיעורים ובעצם כמעט כל דבר שקשור בבית הספר.

אחד הדברים היחידים שמנהלי בתי ספר לא יכולים לעשות, זה לכפות דברים על המורות והמורים. האוטונומיה החינוכית לא נשארת במשרד המנהל/ת, אלא מגיעה לכל כיתת לימוד. לכל מורה באסטוניה יש סמכות אדירה לקבוע כמעט כל דבר שקורה בכיתה. אין תכנית לימודים המוכתבת מלמעלה, אין פיקוח או הגבלות. משרד החינוך מציג יעדים לימודיים כלליים לכל מקצוע ומשאיר את הבחירה מה ואיך ללמד בידי המורות והמורים.

המשמעות היא שניתן למצוא באסטוניה כיתות לימוד של 32 תלמידים לצד כיתות של 12 תלמידים, שיעורים אינטראקטיביים בהם התלמידים כלל לא יושבים, לעומת הוראה פרונטלית ועוד המון דברים באמצע. כל בית ספר הוא עולם משלו וכל כיתה היא ממלכה ייחודית.

 

2. מוכנים לקדם את החינוך ולהשתפר מכל סיבה – אפילו "פייק ניוז"
בשנת 2012 התפרסמה ברחבי העולם ידיעה מרעישה, לפיה אסטוניה יזמה לימודי תכנות חובה, כבר מכיתה א'. עיתונים ומגזינים חגגו את היוזמה החדשנית.

הבעיה היחידה היא זו: מעולם לא הייתה יוזמה כזו.

אבל הדבר המדהים הוא שמהרגע שבו יצאה הידיעה ובכל העולם החלו לדבר על לימודי התכנות באסטוניה, יותר ויותר מורות ומורים אסטונים החליטו לקחת יוזמה. בעידוד משרד החינוך שסימן את לימודי הטכנולוגיה כיעד (אך לא קבע תכנית לימודים, תנאים או סנקציות), החלו מורות ומורים בכל רחבי המדינה להכניס את לימודי התכנות לתוך בתי הספר. תוך זמן קצר, הידיעה חסרת הבסיס הפכה למציאות, וכיום במרבית בתי הספר (גם היסודיים) במדינה ניתן לראות תלמידות ותלמידים בונים בעצמם אתרי אינטרנט, כותבים אלגוריתמים ומפתחים אפליקציות. באחד מבתי הספר היסודיים בהם ביקרנו, זכינו אפילו לראות תלמידים כותבים שורות קוד מורכבות שהפכו בסוף השיעור למערכת הפעלה בסיסית המאפשרת לנווט בין יישומים שונים בתוך המחשב. כששאלתי את אחד התלמידים למה הוא כותב את התוכנה, הוא הסביר כי הוא בונה אותה במטרה להקל על אבא שלו המשקיע זמן רב בחיפוש יישומים במחשב.

 תלמידים כותבים שורות קוד מורכבות, שהפכו בסוף השיעור למערכת הפעלה

 

3. מורה מעולה עושה את כל ההבדל
בכל מקום שבו שאלנו מהו סוד ההצלחה של מערכת החינוך האסטונית, כולם דיברו על המורות והמורים. הגיל הממוצע של מורה באסטוניה עומד על 48 ו-95% מהמורים באסטוניה מחזיקים בתואר שני לפחות. לצד היתרון של מורים מאוד מנוסים שמובילים את המערכת, אי אפשר להתעלם מהעבודה שאם לא ייכנסו למקצוע צעירות וצעירים מוכשרים, תאבד אסטוניה את כוחה כמעצמה חינוכית, וכבר היום נרשם במדינה מחסור במורים בתחומים כמו מתמטיקה, אנגלית, פיזיקה וכימיה.

היות וחלק לא מבוטל מהמורים המתחילים עוזבים את המקצוע, החליטו באסטוניה לסייע למורים החדשים, במטרה להבטיח את הישארותם במערכת. כל מורה חדש/ה מקבל/ת מנטור מתוך בית הספר, אשר צופה בו/ה ומזמין אותו/ה לצפות במורים מנוסים כדי ללמוד מהם. בנוסף, הן הרשויות המקומיות והן בתי ספר רבים מפעילים קהילות מורים מקצועיות, אשר מאפשרות למורות ולמורים ללמוד אלה מאלה ולשתף פעולה.

על אף שבעבר הייתה נהוגה באסטוניה שיטת השתלמויות באופן שכמעט זהה לשיטה הישראלית, במסגרת תפיסת האוטונומיה למורים ולמנהלים, החליטו להעביר את האחריות על הכשרת המורים אל מנהלי בתי הספר, וכל מנהל/ת בונה ביחד עם כל מורה תכנית התפתחות אישית.

אגב, שכר המורה באסטוניה הוא פחות או יותר השכר הממוצע במשק, ועומד סביב ה-1,000 יורו בחודש (הוא כמובן יכול להשתנות, היות והשכר נקבע באופן אישי לכל מורה במסגרת חוזה אישי). על אף שלא מדובר בשכר גבוה, זהו השכר שמקבל מורה כבר מיומו הראשון לעבודה. שכר המורה לא משתנה כמעט לאורך השנים, כך שמדובר בשכר יחסית הוגן לו זוכה המורה כבר מהשנה הראשונה.

 

4. מצויינות כתפיסת עולם
רבים נוהגים לבלבל בין שני מונחים דומים: "הצטיינות" ו"מצויינות". על אף הדמיון בין שתי המילים, ההבדל בניהם פשוט: הצטיינות היא הצלחה אל מול אחרים, בעוד מצויינות היא הצלחה אל מול עצמך. באסטוניה, על אף השאיפה להצטיין ולהיות ראשונים, קיימת תרבות של מצויינות. למשל, בפגישות רבות עלה בפנינו הנושא של מבחני פיז"ה והחשיבות שלהם כמדד בין לאומי. אך למרות זאת, באף בית ספר לא חשבו מעולם להכין את התלמידים במיוחד למבחן, ואף הגדילו להסביר לנו: "המבחן נועד לבדוק את איכות מערכת החינוך ולא את יכולת ההכנה שלה למבחן".

כדי להניע כמה שיותר תלמידים לשאוף למצויינות ולשיפור מתמיד, מציעה מערכת החינוך האסטונית מאות תחרויות שונות לתלמידות ותלמידים, בכמעט בכל תחום שניתן להעלות על הדעת, מתחרויות במתמטיקה, לתחרות עמידה מול קהל, חיפוש מידע באינטרנט, יזמות עסקית, מוזיקה, גיאוגרפיה וכל מה שביניהם. חלק מהתחרויות הללו הופכות לפופולריות מאוד (למשל Racket 66, תחרות בתחום המדעים אשר משודרת בפריים-טיים והמשתתפים בה הופכים לכוכבים מקומיים). מטרת ריבוי התחרויות היא לאפשר לכל תלמיד/ה למצוא את אזור החוזק שלו/ה, לעודד אותו/ה לנסות את כוחו/ה בתחרות, להתאמץ, להשתפר וללמוד. כפי שניסחה זאת מורת נבחרת רובוטיקה שפגשנו: "אני מסבירה לתלמידים שהציפיות שלי מאוד גבוהות. אני מצפה מהם לעבוד קשה, לתת את כל כולם, להשקיע ולעזור אחד לשני להשתפר. קודם כל תדאגו להיות הכי טובים שאתם יכולים, ואם יהיה לכם מזל, בסוף אולי גם תזכו".

החתירה למצויינות באסטוניה אינה נחלת בית הספר בלבד. בישיבה עם פרופ' מתי הידמטס, מי שהיה הרקטור של אוניברסיטת טאלין ודיקן האוניברסיטה הפדגוגית, מוסד הלימודים הגדול להכשרת מורים במדינה, הוצג בפנינו נתון לפיו 70% מהתלמידים באסטוניה מדווחים כי הם חשים שביעות רצון בבית הספר. כולנו התרשמנו מאוד והנחנו שהוא בוודאי גאה בנתון הגבוה במיוחד ביחס למדינות אחרות. אך למרבה ההפתעה, תגובתו הייתה: "לא מעניין אותי מה קורה במדינות אחרות. אנחנו מפספסים 30% מהתלמידים שלנו וזה רע מאוד. אנחנו חייבים להשתפר"...

 

"בפיזה מודדים רק חלק מהדברים שנדרשים לאדם צעיר כשהוא יוצא מבית הספר. צריך למדוד ולהצליח במדדים רבים גם מעבר לפיזה" - מתי היידמטס מדגים שאיפה למצויינות

 5. המדינה למען בתי הספר
העובדה שבאסטוניה למורים ומנהלים יש אוטונומיה רחבה, לא אומרת שהמדינה לא תומכת בהם. להיפך. במערכת החינוך האסטונית אין תפקיד של "מפקח", משום שהתפיסה היא שאין צורך לפקח על המורים, הם אנשי מקצוע רציניים. במקום זאת המערכת מציעה למורים עזרה מקצועית. לכל מנהל/ת בית ספר יש מה שמכונה "חברים סודיים" – יועצים ומומחים שמסייעים לבית הספר לעמוד ביעדים שהוא מציב לעצמו ולטפח הן את הצוות המקצועי והן את התלמידים.

בנוסף מממנת אסטוניה את HITSA, הקרן לטכנולוגיה חינוכית. כל תקציבה של הקרן מופנה לשימוש יעיל בטכנולוגיה לטובת בתי הספר. לא מדובר על גוף שבונה מערכי שיעורים או מציע לומדות חינוכיות שעלות הפיתוח שלהן גבוהה, אלא גוף שפועל באופן שמזכיר מחלקת פיתוח עסקי בחברת סטארטאפ. למשל, ב-HITSA פיתחו בעבור בתי ספר כלי הערכה פנימי שמאפשר למפות את ההתפתחות וההתנהלות של כל בית הספר במגוון מאפיינים שונים כגון אבחון למידה, עבודה אל מול נתונים, שימוש בכלים דיגיטליים, פיתוח צוות ההוראה וכו'. בעקבות המיפוי מקבל כל בית ספר תרשים ויזואלי שמציג את מצבו הנוכחי של בית הספר והיעדים אותם הוא הציב לעצמו בכל תחום. ברגע שהמיפוי הבית ספרי קיים (ונכון להיום 90% מבתי הספר באסטוניה עושים בו שימוש), בית הספר מקבל גישה ל-250 קורסים והשתלמויות אשר מסייעים לבית הספר להגיע ליעדים ולהשתפר בכל אחד מתחומי הפעילות שלו.

כל בית ספר מקבל תרשים ויזואלי שמציג את מצבו הנוכחי והיעדים אותם הוא הציב לעצמו. ברגע שהמיפוי מושלם, צוות בית הספר מקבל גישה ל-250 קורסים והשתלמויות שיעזרו לו להתקדם לעבור מטרותיו

במילים פשוטות, ניתן לומר שעל אף שמערכת החינוך האסטונית לא כופה על בתי הספר יעדים אחידים ומקובעים, היא כן מעודדת ומסייעת לכל בית ספר להציב את היעדים שלו, להשתפר ולהשיג אותם באמצעות עבודה מקצועית ומשותפת.

 

אז מה אנחנו יכולים ללמוד מכל זה?
נכון, אסטוניה זו לא ישראל. מדובר במדינה שנחשבת החילונית ביותר בעולם, עם תרבות שונה מאוד מהתרבות הישראלית ואתגרים אחרים מאלה שעמם אנחנו מתמודדים. למרות כל אלה, יש לנו ולאסטוניה גם לא מעט מן המשותף. כמוהם גם אנחנו מדינה קטנה וצעירה, גם הם רואים עצמם כאומת טכנולוגיה והייטק וכמו הישראלים, גם האסטונים ממש (אבל ממש) לא אוהבים שאומרים להם מה לעשות.

באסטוניה הבינו שבשביל להגיע להצלחה בחינוך, צריך לשים את ההגה בידיים של האנשים הטובים ביותר, לתת להם גיבוי, לסמוך עליהם ולספק להם את העזרה והתמיכה הדרושות על מנת שיביאו את כולנו ליעד. האוטונומיה שמעניקה המדינה לאנשי החינוך שלה והאמונה שלה בהם היא ללא ספק אחד הרכיבים המרכזיים בנוסחת ההצלחה של אסטוניה. גם לנו בישראל יש מורות ומורים מעולים שכבר נמצאים בבתי הספר, ודור נוסף, חדש ואיכותי של מורות ומורים רבים שנכנסים למערכת. בניגוד לרפורמות ומהלכים מורכבים שעולים הרבה מאוד כסף ודורשים זמן רב, אוטונומיה קל יותר לתת. רק צריך לסמוך על נשות ואנשי החינוך שלנו. בעולם זה מצליח, אין סיבה שגם אצלנו זה לא יקרה.

הדפסת סיפור זה
רועי ציקורל (ציקו)

יזם חינוכי-חברתי המתמחה בשילוב טכנולוגיות וכלי ניו-מדיה בעולם החינוך, ובשנים האחרונות היה מעורב בהקמת מספר מיזמים בתחומי החינוך וההשכלה הגבוהה. הוא בוגר של LEAD– המסלול לפיתוח מנהיגות, מנחה במסלול ההכשרה של התוכנית וביום יום מוביל את תחום ה-Creative Media בקרן טראמפ, הקרן החינוכית הגדולה בישראל.

ציקו מרצה בנושא חדשנות חינוכית, מלמד את הקורס המקוון הראשון בישראל להכשרת מורות ומורים בנושא ניו מדיה בחינוך במכללת סמינר הקיבוצים והוא ממשיך כל העת את לימודיו האקדמיים במסגרת קורסי און-ליין (MOOC) של האוניברסיטאות המובילות בעולם.