מה הוא התרגול הפשוט שיעזור לתלמידים שלכם להתמקצע בהבנת הנקרא?

11542
מה הוא התרגול הפשוט שיעזור לתלמידים שלכם להתמקצע בהבנת הנקרא?

"ידעתי את התשובה אבל לא שמתי לב למשפט הזה!"

"ניסיתי לקרוא את העמודים שביקשת מאתנו לקרוא, אבל לא הבנתי כלום!"

"התבלבלתי בתשובה כי לא ראיתי את ה'לא'"

"המורה, לא הבנתי מה הכוונה בשורה הזאת"

לא פעם נשמעת האמירה "תלמידי ישראל מתקשים בהבנת הנקרא". גם אנו, המורים, לא אחת נתקלים בקושי של תלמידינו להתמודד עם טקסטים מורכבים, לשים לב לדקויות של טקסט ולהבין את המשמעויות הטמונות בו. קושי זה יכול לפגוע בביצועים של התלמיד בכל תחום – מכיתה א' ועד החיים הבוגרים של התלמידים שלנו.

אני נוכחת להבין שישנן סיבות רבות שגורמות לקושי של תלמידי ישראל בהבנת הנקרא, החל ברכישת קריאה באופן שאינו שוטף ומדויק תוך הבנת המשמעות הגלויה והסמויה וכלה באוצר מילים דל. מעבר לכך, ישנו חוסר תשומת לב למכלול המצוי בטקסט כגון: סימני פיסוק, מילות קישור, מאזכרים, מילות חיבור, פעלים, שמות עצם ועוד. חוסר תשומת לב ממכלול זה מקשה על התמודדות עם טקסטים.

אז מה ניתן לעשות? איך נעודד את דור ה-Z לשיפור הבנת הנקרא?

זמנים השתנו. אנו חיים בעידן הטכנולוגי וההתפתחות הטכנולוגית הובילה לכך שכמעט כל סוגי התקשורת וחומרי הקריאה בימינו עשירים בייצוגים חזותיים. התלמידים שלנו מכונים "ילידים דיגיטליים" או "דור ה-Z" – ילדים שהטכנולוגיה היא חלק מעולמם מהיום שנולדו. השימוש באינטרנט ושליחת מסרונים מהווים חלק אינטגראלי מתפקודם של בני הדור הזה - תלמידינו. התלמידים חווים את העולם באמצעים טכנולוגיים והם רגילים למהירות בה זורם המידע, כתוצאה משימוש במשחקי המחשב ואפליקציות במכשירים הניידים שברשותם. לכן, כך הם גם ירצו לחוות את חווית הלמידה.

לעומת זאת, קריאת טקסטים, הבנה ומענה על רצף שאלות יכולים להציף קשיי התמודדות, רתיעה, חסימה או התנגדות פנימית שהתלמיד אינו מסוגל או יכול לה. זאת משלל סיבות : הטקסט לא ברור, קשה, ארוך מידי או שהשאלות מתחכמות מידי. אך אל חשש, כל אחד מאיתנו, המורות והמורים, יכול/ה לסייע לתלמידים בקושי זה, על ידי אימון פשוט בהבנת הנקרא, בכל תחום עיוני.

השיטה שכל מורה יכול ליישם בכיתה וכל תלמיד יאהב – שיטת הצלמיות לאימון בהבנת הנקרא

התלמידים שלנו, ילדי דור ה-Z, צריכים למידה ממוקדת וברורה שמדברת בשפה שלהם. הם מדברים ומשחקים ב"צלמיות". די בכך שהם מביטים בצלמיות המחשב והסמרטפונים כדי להבין מסר, לדוגמא:

אין צורך להאריך במילים, צלמיות או אייקונים חזותיים, חוסכים הרבה הסברים. כך אמורה להיות גישתם בעת עבודה עם טקסט. עליהם לזהות סימנים מקדימים המופיעים בטקסט במטרה להקל על הבנתם, למשל: סימני הציטוט (" ") יש להן תפקיד במשפט, במידה וישנה שאלת - מי אמר? או היכן מופיע ציטוט לכך..? או מה שמו שם האדם/המקום כפי שמצויין בטקסט? התלמיד לא צריך להאריך במילים משום שבעת שישים את צלמית הציטוט ידע ששם תימצא התשובה שכן זוהי משמעות סימן זה. וכן הלאה עם יתר הסימנים האחרים.

 

בשיטת הצלמיות אנו משתמשים בתכונה זו של התלמידים ומסייעים להם להתאים ולתרגם תוכן כתוב (מאמר או כל טקסט אחר) לשפה שהם מכירים – שפת הצלמיות.

כיצד עובדים בשיטת "הצלמיות"? שלב ראשון – טרום קריאה – התייחסות לכותרת הטקסט, כותרת משנה אם קיימת, תמונות איורים ומקור הטקסט. שלב זה מתקיים ללא צלמיות ומסייע לתלמיד בניבוי והשערת נושא הטקסט לצורך מיקוד הקריאה.

שלב שני - קריאת השאלות וסימון מילות השאלה בצלמית סימן שאלה. שלב זה מסייע לתלמיד להבין מה יהיה תוכנו של הטקסט.

שלב שלישי – קריאה של הטקסט בריפרוף והתייחסות למכלול האלמנטים המצויים בתוך הטקסט על ידי הצמדת ה"צלמיות" לתוכן. שלב זה מסייע לתלמיד על ידי כך שהוא מוסיף לתוכן הטקסט צלמיות ובכך מקרב את התלמיד לטקסט והופך את האתגר הפסיכולוגי שבקריאת הטקסט ליותר פשוט. השלב מסייע במענה על השאלות ברמה הגלויה, סמויה, הערכה וביקורת, הבנה מטא-טקסטואלית ומטא לשונית.

אנו מעשירים ומפשטים את הטקסט ב"צלמיות" כגון: 

שלב רביעי - מענה על השאלות. בשלב זה התלמידים עונים בעצמם על שאלות שנשאלו לגבי הטקסט.

בשיטה זו ההתמודדות של התלמיד עם הטקסט נעשית באופן פרוגרסיבי, יעיל  ואטרקטיבי. השימוש בהצמדת הצלמיות לטקסט מלהיב את התלמידים וכן מעורר את חשיבתם, כך שהמשימה הופכת לפשוטה, נהירה וידידותית עבורם. התלמידים מפתחים את יכולת זיהוי האלמנטים המצויים בטקסט ובכך מתמודדים בייתר קלות והבנה. כך, אימון זה מפתח את יכולת הבנת הנקרא של התלמידים בקלות ובהנאה. חוויית ההצלחה של התלמידים בקריאת הטקסט בצורה זו מגבירה את המוטיבציה ללמידה ומחזקת אף עוד יותר את יכולת הבנת הנקרא של התלמידים.

אני בוחרת כל טקסט וכך גם אתם יכולים – לבחור טקסט ברמת התלמידים שלכם או מעט למעלה ממנה, בכל נושא המתאים לתחום התוכן שלכם. לדעתי, על התלמיד להביט בטקסט ולהתייחס אליו כאילו היה זה תרגיל מתמטי, על פי חוקים ונוסחאות, לימוד אסטרטגי נטו ולכן ניתן לעשות תהליך זה עם כל טקסט, ואף בשיעורים שונים כתרגול רב מערכתי. רצוי לחשוף את התלמידים לטקסטים מסוגים שונים, כגון: סיפורים, שירים, קטעים מידעניים וכאלו שהם רב-היצגיים, שכן החשיפה לסוגי טקסטים שונים מובילה את התלמיד ללמוד התבוננות חקר בטקסט הנתון ושאילת שאלות:
מה אני רואה מולי? מה החוקים לגביי טקסט זה? מה מסמלים הסימנים המופיעים בטקסט? אילו צלמיות אני יכולה לשים בטקסט?

זיהוי סוג הטקסט הוא חשוב ביותר שכן כל טקסט והחוקים והנוסחאות הרלוונטיים לקריאה והבנה שלו. משם הדרך לפיצוח הכתוב תהא אפשרית וקלה יותר, והתלמידים יוכלו להתקדם הלאה.

נקודה למחשבה: שפה מלמדים בכל המקצועות, שכן שאלות ניתנות בכל מקצועות הלימוד. מתוך כך, השיח הכיתתי צריך להיות עקבי, כך שאסטרטגיית ניתור המידע, ההתייחסות למילים ומשמעותן והכרה של מילים חדשות צריכות להתקיים בכל מקצוע ומקצוע – זוהי שפה בפניי עצמה שאמורה להיות מדוברת במהלך כל יום הלמידה.

לדוגמא של טקסט לתלמידים מלווה בצלמיות – כאן.

כיצד אתם מנחילים לתלמידים שלכם הבנת הנקרא? ספרו לנו בתגובות!

 

הדפסת סיפור זה
לימור בן-ארי

מורה ומחנכת בחינוך הרגיל בבי"ס יסודי "אמירים" באשדוד.

בעלת תואר B.A במדעי החברה והרוח

תואר M.A בחינוך בהתמחות תקשוב ולמידה

בעלת תעודת הוראה בחינוך מיוחד

יוזמת ומפתחת פדגוגיה איכותית באמצעות כלים דיגטליים

מפיקה סרטונים בהוראה בעיקר בזיקה מדעית