חושבים שהספינר עוזר לריכוז? כדאי שתחשבו שוב

9089
חושבים שהספינר עוזר לריכוז? כדאי שתחשבו שוב

"מזה לפחות חודש, בכל פעם בה אני נכנסת לכיתה, אני צריכה להחרים לפחות ספינר אחד", סיפרה לי נופר, מורה בחטיבת ביניים מיבנה. "אני מורה כבר שנים רבות ואני רגילה שמדי פעם יש איזה משחק שהופך לטרנד ענק ויש צורך להבהיר לתלמידים שאסור לשחק בו בשיעורים. אבל כאן זה שונה...", היא שתקה לרגע והפנים שלה העידו על עצב ותסכול "בכל שבוע, לפחות הורה אחד מתקשר אלי ומבהיר שהוא או היא מבקשים שהילד יוכל לשחק בספינר בשיעור, כי 'הספינר אמור לסייע לריכוז שלו, כך שילמד טוב יותר בשיעור'. ההורים מתוסכלים ולא מבינים למה אני מחרימה משהו שאמור לסייע לילד או לילדה שלהם ללמוד, ואני לא בטוחה מה לענות להם".

נופר לא לבד. היא חווה את מה שמורים רבים בארץ ובעולם חווים בכל הנוגע לתופעת הספינרים. למעשה, כמה ימים בלבד לפני שנופר יצרה עמי קשר, קראתי פוסט של מורה בריטית בשם ג'סיקה פיר שכתבה שהספינר הפך להיות "החרמת חייה", בו היא תיארה כי ההורים של תלמידיה לוחצים שתאפשר את המשחק בספינרים בשל יכולותיו לסייע להפרעות קשב וריכוז (ADHD).

לחץ מופעל על מורות ומורים רבים לאפשר משחק בספינר בשיעורים, שכן הספינר משווק באגרסיביות כצעצוע פידג׳ט, כלומר צעצוע שמסייע לילדים עם ADHD לשמור על יכולות הקשב והריכוז.

אם הנך מורה, כבר בטח יש לך תחושה מאוד ברורה לגבי הספינרים. סביר שכבר גיבשת לעצמך דעה עליהם, והאמת היא שזה מה שחשוב – הנך איש או אשת המקצוע שבכיתה ולכן יש לך את התפיסה הכי מדויקת לגבי האם משהו מסייע או מפריע ללמידה בכיתה. למעשה, מחקרים מראים שמורים הם הראשונים לזהות הפרעות קשב וריכוז ויכולים להעיד בצורה המדויקת ביותר מה עוזר ומה מפריע לילדים בכיתה להתרכז. לכן הדעה שלך היא קריטית.

מרבית המורות והמורים עמם דיברתי, טענו שהספינר ממש לא עוזר, אלא דווקא מפריע. הנה הסיבות לכך:

 

מצב אופייני לילדים בחודש האחרון 

3 סיבות שבגללן הספינר לא משפר את יכולות הקשב והריכוז של ילדים וילדות

1. שום מחקר לא הוכיח שצעצועי פידג׳ט מסייעים לשמירה על הריכוז -
צעצועי פידג׳ט הם זן חדש של צעצועים שנועדו, לפי יצרניהם, לסייע לילדים (ומבוגרים) הסובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. הצעצועים הם תוצר של מחקרים שהצביעו על כך שלעיתים עיסוק חזרתי ואוטומטי במגע בחפץ שאינו משחקי ואינו דורש קשב ומבט יכול לסייע לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, אוטיזם והפרעות התפתחותיות אחרות לווסת מתח ועוררות. יש לציין כי אף אחד מהמחקרים לא בוצע על צעצועי פידג'ט ולא בתוך כיתה עם ילדים אחרים. מרבית המחקרים בוצעו בחדר מבודד בו הילדים נגעו למשל שוב ושוב בבד רך או במברשת. כלומר, עד היום ולמיטב ידיעתי, לא התפרסם מחקר על השפעת צעצועי הפידג׳ט.

חשוב להגיד שיש סיכוי טוב שצעצועי פידג׳ט שאינם מרעישים או גורמים לעניין בצעצוע עצמו ורק מאפשרים מגע חזרתי שאינו מסיח את הדעת (למשל, מר גמיש) יכולים לסייע לשמירה על קשב וריכוז. לא נדע עד שמחקר אמיתי יבחן את הנושא.

 

2. הספינר הוא לא באמת צעצוע פידג׳ט -
בעוד שלא ברור האם צעצועי פידג׳ט מסייעים או לא לשמירה על קשב וריכוז, הבעיה האמתית היא שהספינר הוא בבירור לא צעצוע פידג'ט. צעצועי פידג'ט בהגדרתם אינם דורשים קשב או מבט והם מאפשרים מגע חושי חזרתי שלא דורש שום חשיבה (כמו למשל לחיצה על מתג שלא עושה כלום). הספינר הוא צעצוע מקסים ומהנה ביותר, אבל הוא גם מעניין, כיף להסתכל עליו והוא "גונב את ההצגה". למעשה, בניגוד למה שיצרני הספינרים מנסים למכור לכולנו על ייעודו של הספינר מלכתחילה כצעצוע פידג'ט, ממציאת הספינר, קתרין הטינגר, מספרת סיפור אחר לגמרי על מטרת הספינר המקורית: הטינגר סיפרה למגזין טיים כי בביקור אצל אחותה בישראל, היא גילתה שילדים פלסטינים זורקים אבנים על חיילים ושוטרים ישראלים. היא החליטה ליצור צעצוע זול שיגרום לילדים להתעסק בו במקום בזריקת אבנים, על מנת לעודד שלום.

כלומר, הספינר מלכתחילה נועד לגרום לילדים להתרכז בו ולא בדברים אחרים. הוא מעודד את הריכוז והקשב... בספינר עצמו ולא במורה. הספינר לא מאפשר לילד חוויה של מגע חושי חזרתי ונראה שעבור רוב הילדים הוא למעשה מסיח את הדעת, קצת בדומה למשחק בסלולרי או העברת פתקים בשיעור.

 

סרטון הסבר על "קוביית הפידג'ט" - צעצוע שכן מאפשר התעסקות חושית חזרתית שאינה דורשת קשב ומבט

3. הספינר הופך להיות אטרקציה כיתתית ומפריע לריכוז של התלמידים האחרים –
נניח שבכל זאת מצאנו תלמיד שהספינר באמת ובתמים עוזר לו להתרכז. נהדר! כדאי שיעשה בו שימוש כשהוא לומד לבדו. אבל כאשר התלמיד נמצא בכיתה, יש איתו עוד עשרות תלמידים שעסוקים בספינר של התלמיד הזה, בתרגילים שהוא עושה איתו, בכל נפילה של הספינר ועוד... ועדיין לא דיברנו על כיתה שיש בה שלושה או ארבעה ושמונה ספינרים פעילים בכל עת (הרי ברוב הכיתות בישראל יש הרבה יותר מתלמיד אחד עם ADHD). כאן כבר אפילו ילדים עם יכולות קשב וריכוז מופלאות יתקשו מאוד ללמוד.

אם כך – בכיתה בה יש ילדים רבים, הספינר עלול להוות מטרד משמעותי ולהפריע לקשב ולריכוז של רוב התלמידים.

 

לסיכום, הספינר הוא צעצוע נהדר – הוא מהנה, מאתגר, מעניין, פשוט ומוכיח שלא חייבים דברים מורכבים או יקרים מאוד כדי ליהנות. עם זאת, הצלחתו של הספינר מתבססת על טריק שיווקי מחוכם – שיווקו כצעצוע שמסייע לקשב ולריכוז, כאשר למעשה הריכוז היחיד שלו הספינר מסייע הוא הריכוז בספינר עצמו (ככל הנראה – לא נדע בביטחון מוחלט לפני שיתפרסם מחקר בנושא).

אם אתם/ן רוצים/ות לסייע לתלמידים בכיתתכם/ן או לעודד את ההורים של התלמידים והתלמידות בעלי הפרעות הקשב והריכוז לסייע להם/ן, כדאי לקרוא את הכתבה במקום הספינר: 5 דרכים (באמת יעילות ומבוססות מחקר) לעזור לילדים עם הפרעות קשב וריכוז.

 

ומה דעתך? מהי החוויה שלך מהספינרים בכיתה? האם הצלחת לרתום אותו ככלי שמסייע לשיעור? האם יש בו גם תועלת לתחושתך או שהוא רק מטרד? אשמח לשמוע ואני בטוחה שמורות ומורים רבים יוכלו להיעזר לטיפים שלך בנוגע למה ניתן לעשות עם הספינרים בכדי לקדם את ההוראה והלמידה בכיתה.

 

 

הדפסת סיפור זה
אור ב. שמש

עורכת מגזין "הגיע זמן חינוך" ופורטל "בטיפולנט לשירותים פסיכולוגיים".

בעלת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית של המבוגר ותואר ראשון בספרות עברית ופסיכולוגיה.