בית הספר ה"רע" הטוב בעולם

16367
 בית הספר ה

איך בית ספר ציבורי בשכונה קשה בניו יורק, עם תלמידים מאוכלוסייה מוחלשת ואתגרים אדירים, מצליח להתחרות בבתי הספר הפרטיים הגדולים בעיר, והפך לאחת מרשתות בתי הספר המצליחות והמבוקשות בעולם?

הסיפור של רשת KIPP (או בשמה המלא - Knowledge is Power Program) הוא סיפור של חזון שתורגם ליעדים ברורים ומדידים, מקצוענות ברמה הגבוהה ביותר והרבה מאוד עבודה קשה, של התלמידים ושל הצוות המקצועי, שהביאו לתוצאות חסרות תקדים. בניגוד לסיפורי הצלחה אוטופיים, ב-KIPP הסיפור שונה, יש שאפילו יראו בו בעייתי, ויחד עם זאת, מדובר בסיפור הצלחה חינוכי יוצא מן הכלל, שמעלה הרבה מאוד מחשבות על חינוך, הוראה, מקצוענות, הצלחה ומה שבניהם.

בית הספר KIPP הראשון הוקם בשנת 1994. כבר מיומו הראשון סימן לעצמו בית הספר מטרה אחת ברורה – להביא את תלמידיו, שמגיעים ממשפחות קשות יום ומשכונות רוויות פשע, ללימודים גבוהים ומשם לעתיד טוב יותר. ב-KIPP מאמינים בתלמידים, הרבה פעמים הרבה יותר משהם מאמינים בעצמם. מתוך האמונה הזו החליטו בבית הספר להציב יעדים שאפתניים במיוחד ולא להתפשר לא על הדרך ולא על התוצאה. הנוסחה של KIPP פשוטה – אם נקודת ההתחלה של התלמידים נמוכה, צריך לעבוד קשה כדי לצמצם את הפער. המסר לתלמידים עקבי וחד משמעי – אתם יכולים להצליח. זה יהיה קשה, זה יצריך הרבה מאמץ והשקעה, אבל זה אפשרי, ואנחנו נעזור לכם להפוך את זה למציאות.

מה הוא KIPP? סרטון הסבר

קראתי על KIPP בעבר, ראיתי סרטים, שמעתי מאנשים שביקרו שם, ואפילו קראתי את הבלוגים שלהם. אבל עדיין, שום דבר לא הכין אותי לביקור בתיכון KIPP בברונקס, שהיה מפתיע ומרגש.

יש לא מעט אנשים שיגידו שהגישה של KIPP קשוחה ואפילו "לא חינוכית". חטיבות הביניים ובתי הספר היסודיים של הרשת מאופיינים במשמעת די נוקשה, ימי לימודים ארוכים והרבה מאוד שעות תגבור ועבודה פרטנית של מורים עם כל תלמיד, גם מחוץ לשעות וימי בית הספר (כולל סופי שבוע וחגים). "היות והתלמידים שמגיעים אלינו נמצאים לא פעם בפער גדול מבני גילם בבתי ספר אחרים, אנחנו חייבים לצמצם את הפערים במהירות. הדרך היחידה לעשות זאת, להקנות לתלמידים הרגלי למידה טובים ולגרום להם להאמין בעצמם, היא להראות להם שהם יכולים, ואת זה עושים באמצעות עבודה קשה ואינטנסיבית" הסבירה קים, מורה ומנהלת התפעול של תיכון KIPP בשכונת ברונקס.

התחושה שלי הייתה שמדובר בגישה שונה מאוד מזו שנתקלתי בה בביקור בבית ספר בפינלנד (לקריאת הכתבה), ולכן שאלתי את  קים מה דעתה על כך. "כל מה שתיארתי משתנה בתיכון. בהקשר הזה אנחנו דווקא מאוד מתחברים למה שנעשה בפינלנד ורואים הרבה מאוד קווי דמיון למערכת החינוך הפינית. אין טעם להחזיק תלמידים במשמעת קפדנית בגיל הזה, הרי אנחנו רוצים שהם יגיעו לאוניברסיטה, ושם לא יהיה מי שיגיד להם מה לעשות או יחזיק להם את היד. בתיכון אנחנו מלמדים אותם לקחת אחריות על הלמידה שלהם בעצמם".

 

מטרה ברורה שנוכחת בכל מקום
כאמור ל-KIPP יש מטרה ברורה ומדד הצלחה אחד ויחיד – להביא תלמידים מרקע מוחלש לסיים לימודים אקדמיים ולשבור את תקרת הזכוכית. בית הספר התיכון בו ביקרנו מונה למעלה מ-1,100 תלמידים ועל אף שאינו ממיין תלמידים, הוא מתחרה בבתי הספר הפרטיים החזקים של העיר ובכל שנה מבקשים להתקבל אליו למעלה מ-1,000 תלמידים חדשים. ב-KIPP המטרה היא להגיע לתוצאות של בתי הספר הפרטיים, מבלי למיין ולעשות מבחני כניסה לתלמידים.

נכון להיום כ-50% מבוגרי בית הספר מסיימים לימודים אקדמאיים, והמטרה של KIPP היא להגיע ל-75%. לשם השוואה, בשכונה בה ממוקם בית הספר בו ביקרנו, הממוצע הכללי של סיום לימודים אקדמאים הוא 5% בלבד.

ל-KIPP יש מטרה ברורה ומדד הצלחה אחד – להביא תלמידים מרקע מוחלש לסיים לימודים אקדמיים 

המשימה הזו נוכחת בכל מקום: על קירות בית הספר מתנוססים הסמלים של האוניברסיטאות הטובות בעולם, כדי לסמן לתלמידים שהעתיד שלהם נמצא שם. במסדרון המרכזי של בית הספר נתלו המילים "My Why", וסביבן מאות גלויות שהכינו תלמידי בית הספר עם סיפורי המוטיבציה האישיים שלהם, שגרמו להם לבחור להשקיע בלימודים. בנוסף ניתן למצוא בכל פינה בבית הספר סיפורי הצלחה של כוכבי קולנוע, אומנים, סופרים, ספורטאים, חוקרים ואנשי עסקים, מרקעים ומוצאים הדומים לאלה שמהם מגיעים תלמידי בית הספר. כל אלו יוצרים השראה ותמונת עתיד לתלמידים, שמראה להם ולמשפחותיהם שהעתיד בידיים שלהם ושהחלומות שלהם ברי השגה, גם אם נקודת הפתיחה שלהם פחות טובה משל אחרים. ההתבוננות הזו בתלמידים ובסביבה בה הם לומדים גרמה לי לתהות האם זו לא בדיוק הסיבה שבגללה אנשים פונים לחינוך – על מנת לגרום לילדים לחלום ולהאמין שהם יכולים להגשים את החלומות הללו?

 קיר ה-"My Why" ובו מאות גלויות שהכינו תלמידי בית הספר עם סיפורי המוטיבציה האישיים שלהם, שגרמו להם לבחור להשקיע בלימודים

סודות ההצלחה
לפני שנכנסו לצפות בשיעורים, ניסינו להבין מהו סוד ההצלחה של KIPP. מה הם עושים אחרת? חיפשנו פדגוגיה חדשנית, טכנולוגיה מתקדמת, כיתות קטנות או תוכן לימודי ייחודי. לא מצאנו אף אחד מאלה. למראית עין, מדובר בתיכון רגיל. תכנית הלימודים היא התכנית הרגילה בארה"ב, מספר התלמידים הממוצע בכיתות מזכיר את זה שבישראל, ההוראה היא ברובה הוראה פרונטלית ואין שימוש יוצא דופן בטכנולוגיה. יחד עם זאת, כאשר בודקים את הדברים לעומק, מגלים שב-KIPP עושים כמה דברים בצורה יוצאת דופן, והם משנים את כל התמונה:

 

1. הכל מתחיל במורים מעולים ומחויבים
ב-KIPP שמים את המורים והמקצוענות של המורים לפני הכל. הם הבינו שהדרך היחידה להצליח במשימה שלקחו על עצמם היא לתמוך במורות ובמורים, לאפשר להם להיות הכי טובים שהם יכולים ולעשות הכל כדי לסייע להם להביא את התלמידים להצלחה. המורים בבית הספר נבחרים בקפידה, לא רק על פי הידע העמוק שלהם בתחום הדעת אותו הם מלמדים, אלא קודם כל על פי החיבור שלהם לאוכלוסייה, לבית הספר ולמשימה שלו. מורה עם דוקטורט בתחום הדעת שלא מתחבר למשימה החברתית האדירה של בית הספר ושלא יידע להכיל את התלמידים והצרכים שלהם, לא ילמד בבית הספר.

 

2. סטנדרטים גבוהים. מאוד.
המקצוענות ב-KIPP מתחילה בסטנדרטים גבוהים מאוד. לכולם ברור שכל דבר שנעשה בבית הספר חייב להיות ברמה הגבוהה ביותר ושתמיד יש לשאוף להתקדם ולהשתפר. הסטנדרטים הגבוהים רלוונטיים לצוות המקצועי כמו גם לתלמידים. לכן המורים מקבלים אוטונומיה אדירה והמון השקעה וטיפוח והם מתפתחים ולומדים תמיד. הצוות המקצועי עומד כולו לטובת כל מורה בבית הספר. קהילות מקצועיות של מורים על ידי ולמען המורים עצמם פועלות בבית הספר. כחלק מלוח הזמנים של בית הספר מתקיימים מפגשים הן של הקהילה הדיסיפלינריות (למשל מורי המתמטיקה, המורים לאנגלית וכו') והן של קהילת המורים הכללית. המורים בונים את המקצוענות שלהם ביחד ומבפנים. מדיניות הדלת הפתוחה בבית הספר מאפשרת לכל מורה להיכנס לכל שיעור ולצפות בעמיתים מלמדים. זוהי דרך טובה לא רק ללמוד מקולגות, אלא גם לתת משוב ולסייע להם להשתפר. המורים משתפרים כל הזמן ומציבים לתלמידים דוגמא אישית.

סטנדרטים גבוהים מצריכים גם הרבה מאוד עבודה והשקעה. יום הלימודים ב-KIPP מתחיל בין 7:00 ל-8:00 ונמשך עד סביבות 17:00 ואף מאוחר יותר. יחד עם זאת, מורה ב-KIPP מלמד/ת בממוצע כ-4 שיעורים ביום. לכל הפחות מחצית מיום העבודה מוקדש להכנות לקראת השיעורים, עבודה עם מורים עמיתים, מפגשים של הקהילה המקצועית ועבודה פרטנית עם תלמידים (ניתן לראות איך נראה סדר היום של מורה בבית הספר כאן). המורים לוקחים ברצינות את האחריות המוטלת על כתפיהם. להגיע לשיעור מבלי שהתכוננת אליו, מבלי שברור לך המצב של כל תלמיד ומבלי ששיתפת עמיתים ברעיונות שלך וקיבלת עליהם פידבק, זה פשוט לא מקצועי, והמורים בבית הספר הם מקצוענים ברמה הגבוהה ביותר. הם יודעים שהם שם בשביל התלמידים, ולתלמידים מגיע הטוב ביותר.

 

3. עבודה אישית עם כל תלמיד
ב-KIPP הבינו שכדי להגיע לכל תלמידה ותלמיד אי אפשר להישאר בעבודה ברמה הכיתתית בלבד, ויש לעבוד עם כל תלמיד/ה בצורה פרטנית. זה לא דבר שקורה פעם בשנה או פעם בסמסטר, אלא כל שבוע, ולעיתים גם יותר מזה. בקצה כל מסדרון בבית הספר, לאורך כל שעות היום, ניתן לראות מורים יושבים ומשוחחים עם תלמידים אחד על אחד. יש מורים המתמחים בבניית תכניות לימודים אישיות והצבת יעדים לתלמידים. יש כאלה אשר עוסקים בתגבור ובצמצום פערים לימודיים. יש מורים שמייעצים לתלמידים איך לבנות את המסלול הטוב ביותר להגשמת חלומותיהם ויש שתומכים רגשית. כל זה נעשה כחלק אינטגרלי מיום הלימודים - חלק רשמי ממערכת השעות. העבודה הפרטנית והמפגש האישי מסייעים לא רק לתלמידים, אלא גם למורות ולמורים. כשמורה יודעת מה מצבה של תלמידתה, מה מעסיק אותה, מה מאתגר אותה ומה הן המטרות והיעדים שלה, היא יכולה לקדם אותה בצורה טובה יותר, לסייע לה ולתת לה מענה אישי. מצד התלמידה – היא יודעת שיש מי שרואה אותה, שמקשיבה לה ושדואגת לה. הקשר האישי הזה מעלה את איכות הלמידה ואת החוויה הכללית בבית הספר בכמה רמות.

 

4. מדידה בלתי פוסקת, אבל של הדברים החשובים
אני משער שלכולנו ברור שמקצוענות הולכת יד ביד עם מדידה. רופא שלא יבדוק את מטופליו, יבצע בדיקות ויתבסס על נתונים, הוא לא רופא שנשלח אליו את ילדנו. מהנדס בניין שלא יחשב בדיוק את מיקום העמודים התומכים וכמויות הברזל והבטון הדרושים לבניין, עלול לגרום לאסון. בדומה לכך, גם מורה שלא יודע מה המצב של תלמידיו, לא מודד את ההתקדמות שלהם ולא מאבחן את הצרכים היכולות שלהם, פשוט לא יוכל לאפשר להם למצות את הפוטנציאל שלהם. ב-KIPP הופעתי לגלות שמודדים דברים שלא ראיתי בבתי ספר אחרים, דברים שחשובים הרבה יותר מכל ציון במבחן או בוחן. מעבר להישגים הלימודיים הרגילים והבנת החומר הלימודי אותם מודדים, ב-KIPP מודדים (ומעודדים) גם את הסקרנות של התלמידים, האינטליגנציה החברתית שלהם, האמביציה שלהם והכרת התודה שלהם. אחת התכונות המעניינות אותן מטפחים ומודדים בבית הספר נקראת "GRIT" והיא נמצאה במחקרים רבים כתכונה המשמעותית ביותר להצלחה (לקריאה על GRIT ועל חשיבותה לתלמידים). בית הספר מודד את הנ"ל כי ב-KIPP מבינים שכדי שהתלמידים יוכלו להצליח בחיים, לא משנה באיזה מסלול, עליהם לטפח אופי שמתאים לעולם שאליו הם עתידים לצאת. עליהם להאמין בעצמם, להכיר את החוזקות שלהם, לדעת להציב יעדים ולהגיע אליהם, להיות נכונים לעבוד קשה, ולא פחות חשוב מכל אלה – להיות בני אדם. זו הסיבה שב-KIPP בחרו במוטו קצר, קולע ומדויק – Work Hard. Be Nice. על אף היעד ההישגי, המדיד והחד ערכי של בית הספר, לכולם ברור שתוצאה היא לא הכל ושהדרך חשובה לא פחות.

 

חיפשנו פדגוגיה חדשנית, טכנולוגיה מתקדמת, כיתות קטנות או תוכן לימודי ייחודי. לא מצאנו אף אחד מאלה. למראית עין, מדובר בתיכון רגיל.

איך נראים השיעורים ב-KIPP?
לאחר כמה שעות של הסתובבות בבית הספר פגשנו קבוצה של תלמידים שהייתה לקראת סיום הפסקת הצהריים. פניתי אליהם ושאלתי מה הוא הדבר שהכי כדאי לראות בבית הספר לפני שנעזוב. אחד התלמידים חייך ואמר: "יש לכם מזל. השיעור של מר רות'יר מתחיל עוד כמה דקות. זה הדבר הכי מגניב שקורה בבית הספר". הלכנו אחרי התלמידים לכיתת ההיסטוריה של מר רות'יר, מורה בבית הספר מזה 10 שנים, בעל הפרעת קשב קשה, קצב דיבור מהיר ואנרגיות בלתי רגילות. הוא נכנס לכיתה בסערה ומיד צעק: "20 שניות לתחילת השיעור". התלמידים רצו והתיישבו במקומות. "10 שניות... 7... 5..." התלמידים ישבו במתח ובשקט, מחכים לסימן שאפשר להתחיל. על השולחנות כבר חיכו לתלמידים דפי העבודה עם שאלות הקושרות בין הדברים שלמדו בשיעור שעבר למה שילמד בשיעור היום. התלמידים עבדו במרץ על דפי העבודה, כאשר מר רות'יר מסתובב בניהם, מוודא שכולם מבינים ומסייע באופן פרטני למי שנתקל בבעיה (זהו מודל עבודה יעיל במיוחד בשם "כרטיס כניסה", שעליו כתבה מור דשן).

השיעור כולו נע בין קטעים קצרים של הרצאה פרונטלית, לקריאת קטעי מקור, ובעיקר להרבה מאוד עבודה של התלמידים, לבד או בזוגות. התלמידים היו אחראים לסכם כל קטע למידה, ומר רות'יר ניצח על המתרחש בכיתה, ודאג שכל התלמידים פעילים וישתתפו בשיעור.

כל השיעור היה מתוכנן ברמת הדקה (כולל טיימר שמראה כמה זמן מוקדש לכל משימה). התלמידים כולם היו שותפים מלאים לקצב הלמידה המהיר ודאגו שאף אחד לא נשאר מאחור. ברגע שמישהו התקשה או לא הבין, הוא מיד פנה למי שיושב לצדו לעזרה. אם זה לא עזר, הרחיבו את המעגל, ואם גם אז לא נמצאה תשובה - פנו למר רות'יר. האחריות היא אחריות משותפת, וההצלחה של כל תלמיד היא המטרה של כל הכיתה.

לאורך השיעור הוצבו לתלמידים אתגרים שונים ברמות שונות. מר רותי'ר עודד את התלמידים לאתגר את עצמם, לשאוף גבוה ולנסות להתמודד עם משימות מורכבות (והאמת היא שהתלמידים הצליחו בהן הרבה יותר ממני...). הוא דיבר אל התלמידים בגובה העיניים, אמר להם שהוא מצפה מהם להתאמץ ולעבוד קשה, והם באמת נתנו את הכל. השיעור הסתיים בתחושת ניצחון אדירה. מר רותי'ר חיזק את התלמידים, הודה להם על העבודה מעולה שעשו, אמר כמה הוא גאה בהם ואפילו עמד ליד דלת היציאה כדי לחלק "כיפים" לכל תלמידה ותלמיד שיצאו מהכיתה בהתלהבות. אם לא הייתי יודע שזה היה שיעור היסטוריה, הייתי בטוח שהרגע הסתיים אימון של נבחרת הכדורסל. 

 מר רות'יר נפרד מכל תלמיד ותלמידה בסיום השיעור

זה אפשרי גם אצלנו.
אם יש דבר אחד שבלט במיוחד בתיכון KIPP הוא שאין קסם, אלא הרבה מאוד עבודה קשה ומקצוענות. גם המורים וגם התלמידים לוקחים את העבודה שלהם ברצינות מדהימה. חשוב להזכיר שמדובר בתלמידים שמגיעים מאחת השכונות הקשות בעיר, מסביבה רוויה בפשע וממשפחות מוחלשות מאוד. בית הספר לא גובה מההורים תשלומים מיוחדים, ואת המשאבים שעומדים לרשותו הוא משקיע בדבר החשוב באמת – במורים, ודרכם ובתלמידים. שוב, כמו בביקורים קודמים שלי בבתי ספר שונים ברחבי העולם, התובנה העיקרית שאיתה יצאתי היא שכל זה אפשרי גם אצלנו. לא צריך תקציבי ענק, לא צריך להמציא את הגלגל – צריך לתת למורות ולמורים לעשות את מה שהם יודעים, להתייחס אליהם כמו המקצוענים שהם, לתגמל אותם כראוי על עבודתם, לסמוך עליהם ולתמוך בהם. זה הכל.

הדפסת סיפור זה
רועי ציקורל (ציקו)

יזם חינוכי-חברתי המתמחה בשילוב טכנולוגיות וכלי ניו-מדיה בעולם החינוך, ובשנים האחרונות היה מעורב בהקמת מספר מיזמים בתחומי החינוך וההשכלה הגבוהה. הוא בוגר של LEAD– המסלול לפיתוח מנהיגות, מנחה במסלול ההכשרה של התוכנית וביום יום מוביל את תחום ה-Creative Media בקרן טראמפ, הקרן החינוכית הגדולה בישראל.

ציקו מרצה בנושא חדשנות חינוכית, מלמד את הקורס המקוון הראשון בישראל להכשרת מורות ומורים בנושא ניו מדיה בחינוך במכללת סמינר הקיבוצים והוא ממשיך כל העת את לימודיו האקדמיים במסגרת קורסי און-ליין (MOOC) של האוניברסיטאות המובילות בעולם.