מורי החכה: מי הם המורים שעושים שינוי בחשיבת התלמידים?

18221
מורי החכה: מי הם המורים שעושים שינוי בחשיבת התלמידים?

בס"ד

האגדה באחד מבתי החינוך הידועים בירושלים מספרת, שכל מחנכי כיתות ז' כבר יודעים לזהות מתי הם נתקלים בתלמידים של המחנך יוסי. סימני הזיהוי מאוד ברורים:

א. הם תמיד יפקפקו במה שתגיד להם.

ב. הם יצטטו לך בשיעור כל מיני משפטי מחץ, שישאירו אותך פעור פה: "אבל המורה, אתה בטוח שאנחנו חייבים לעשות את המבחן הזה? כי אפלטון אמר כבר: 'דעת מתוך כפייה, אין לה קיום בנשמה. לא מתוך כפייה ילמד הנער אלא מתוך משחק'".

ג. אם פספסת את ה"בסט סלר" החדש של קן רובינסון, פשוט תתפוס לך תלמיד לשעבר של יוסי, תנער לו את התיק, ורוב הסיכויים שמלבד הספר שחיפשת, יפלו לך על הראש גם החדשים של דן אריאלי ומלקולם גודוויל.

כשניגשתי פעם ליוסי, ושאלתי אותו איך הוא מתכנן להספיק את החומר למבחן כשהוא מתעכב על ניתוח עומק של שאלות, הוא רק חייך ואמר לי בנחת: "יש מורים שמעבירים אינפורמציה ויש מורים שעובדים על הטרנספורמציה של התלמידים. התלמידים הראשונים אולי מקבלים ממוצע גבוה יותר בבגרות, אך אלו מבחינתי הם תלמידים שהואבסו בדגים. אבל את החכות שמקבלים התלמידים מהמורים שעובדים על הטרנספורמציה, כלומר על פיתוח הלמידה של התלמידים - בחכות האלו התלמידים הולכים לזכור ולהשתמש בהן לכל חייהם".

יוסי כנראה שכח את האלרגיה המובנת שלי כלפי מילים מפוצצות, שלא תמיד מחוברות למבחן המציאות: "עזוב אותך מתיאוריות" התרסתי. "דבר תכל'ס! איך אני מביא את הדיבורים היפים האלו לשטח?".

הוא ענה לי: "אני התחלתי בדבריו של ג'ון האטי בדבר - '8 צורות החשיבה של מורים שעושים שינוי בלמידת התלמידים'.  הגדולה שלו היא שהוא מצליח לייצר עקרונות ברורים וישימים, שיעזרו לך לממש את הפרקטיקה הרעיונית שלו".

ניסיתי להימנע מאנטי אבל זה היה גדול עליי: "לא יודע  למה, אבל לי זה דווקא נשמע לי כמו עוד הגיגים ממגדל השן האקדמי, שכל קשר בינם לבין מציאות הכיתה מקרי בהחלט".

"אז זהו. שלא!" אמר יוסי בהחלטיות.

"ואיך אתה יודע?" המשכתי להתגרות בו.

"כי ניסיתי. וזה עובד. הוא הוציא מהתא שלו דפים מצולמים. נתן לי לעיין, והמשיך:

"קח לדוגמא את העיקרון הראשון של האטי":

1. המורים שנותנים חכות מאמינים שהמשימה העיקרית שלהם היא קודם כל להעריך את האפקט של ההוראה שלהם על למידת התלמידים וההישגים שלהם.

"האטי הפך לי את הפרדיגמה החביבה עלי" סיפר יוסי. "הייתי רגיל לחשוב שהבעייתיות היא קודם כל בתלמיד. למה התלמיד לא הקשיב לי? כי כנראה הוא סובל מהפרעות קשב וריכוז. נקודת המוצא של האטי הפוכה: קודם כל כדאי שאבדוק את הפדגוגיה שלי וכמה היא באמת מצליחה לגעת בתלמידים ולהשפיע עליהם. המבחן של המורה הוא כמה כל תלמיד שלו לומד וזה הדבר העיקרי שעליו צריך לשים את הדגש. זה גם ברור מאוד מהעיקרון הבא"

 2. המורים שנותנים חכות מאמינים כי ההצלחה והכישלון של התלמידים בלמידה, תלויה במה שהמורה עושה או לא עושה. המורים הללו תופסים את עצמם כסוכן שינוי משמעותי ומרכזי בכיתה"

"מה זה אומר כלפיי?" שאל יוסי רטורית: שהפסקתי לחכות לנסיבות מתוך ידיעה ש'הנסיבות זה אני'."

3. הם חושבים שלמידה חשובה יותר מהוראה ורוצים לדבר וללמוד על למידת התלמידים שלהם ועל למידה בכלל.

4. הם תמיד מחפשים משוב על עבודתם, ומאמינים שהתפקיד העיקרי של הערכה בכיתה (כל דרך של בחינת הידע של התלמידים) הוא על מנת להעריך כמה ההוראה שלהם הייתה יעילה ולהצליח לשפר אותה בהתאם לתלמידים השונים.

5. הם מלמדים באמצעות דיאלוג ולא מונולוג. 

כאן הפסקתי את יוסי. בתור נרקסיסט מדופלם, לפעמים אני מוצא את עצמי עומד בכיתה ונואם לדעת לתלמידיי את ה"יש לי חלום" שלי. גם ככה הזמן דחוק וכדאי לנצל כל רגע, אז עדיף שישמעו כבר אותי. העיקרון החמישי מזכיר לי שעם כל הכבוד, התלמידים שלי לא באו לשמוע הרצאה ב'טד', אלא להיות שותפים לתהליך צמיחה הדדי, הניבט מתוך המקום האקטיבי שלהם.

כעת יוסי הגיע לשלושת העקרונות האחרונים:

6. הם תמיד רוצים לאתגר את עצמם עוד קצת ולא נחים על שמריהם.

7. הם מאמינים שזה תפקידם וביכולתם ליצור סביבה חיובית ומערכות יחסים בריאות בכיתה ובצוות ההוראה.

 8. הם חקרו איך למידה נראית וכעת הם מפיצים את הידע הזה לתלמידים, להורים ולמורים אחרים. הם חשים תשוקה להוראה וליצירת למידה אצל תלמידיהם ומעודדים צמיחה.

כשסיים יוסי להקריא את עיקרון החשיבה האחרון, נזכרתי במדף הספרים שהתקין לכיתתו ובדרך קבע חידש אותו עם הספרים המרתקים ביותר בתחומי החינוך וההוראה לצד קאוצי'נג וצמיחה.

מרפרוף מהיר של ספרים אלו, ניכר כמה שהוא כמחנך, חי ונושם את החינוך.

כנראה שזו הסיבה הראשית לכך, שהוא בין המחנכים היחידים שאני מכיר, שמוזמנים תדיר לטקס סיום הטירונות של התלמידים שלו, גם שנים אחרי שסיים ללמד אותם.


 

אתם מוזמנים להוריד את האינפוגרפיקה כאן, להדפיס, לתלות ולהפיץ אותה כמה שיותר (אין צורך בבקשת רשות מאיתנו) על מנת להצטרף ליוסי, להעביר את המידע ולדאוג שכמה שיותר תלמידים יקבלו חכות. 

--

כתב: אבינועם הרש

נכתב על סמך ג'ון האטי - know thy impact :  "שמונה צורות החשיבה של מורים שעושים שינוי בלמידת התלמידים".

הדפסת סיפור זה
הגיע זמן חינוך

רוצים לקבל את הניוזלטר שלנו למייל שלכם?

בכל שבוע תוכלו לקבל את הניוזלטר החינוכי המוביל בישראל,
אליכם למייל ללא מאמץ.

פשוט מלאו את הטופס:
http://bit.ly/EduNowSignUp