איך לבנות שיעור מעולה ב-6 שלבים

36184
איך לבנות שיעור מעולה ב-6 שלבים

בניית מערכי שיעור איכותיים היא אחת הדרכים המוצלחות ביותר לוודא שנצליח ללמד את מה שרצינו, על הצד הטוב ביותר. אבל למרות שהכנו כבר הרבה מאוד מערכי שיעור, ישנן שאלות שחוזרות על עצמן בכל פעם שאנחנו מכינים מערך שיעור חדש:

  • מה היא הדרך הכי טובה לפתוח את השיעור? האם להתחיל מהקניית ידע או אולי עדיף לפתוח בהתנסות שממנה יוסקו תובנות לימודיות?
  • מה נעשה אם לא נספיק את כל החומר שתכננו להעביר: נוותר על סיכום השיעור כדי להספיק את הנושא, או נעשה סיכום מסודר של החומר הנלמד בכל מקרה?
  • מה הן המטלות או שיעורי הבית שכדאי לתת והאם בכלל כדאי לתת?

בשורות הקרובות נציג את התובנות ודרכי העבודה שגיבשנו לאורך השנים, שמהוות מענה לכל השאלות הללו ורבות אחרות שעניינן מבנה שיעור מיטבי.

ראשית חשוב להדגיש שאין מודל אחד או דרך אחת לתכנן שיעור מיטבי. לכן, המודל שמוצג כאן הוא מודל כללי שניתן לגזור ממנו חלקים וליישם רק מרכיבים ממנו, בהתאם לצורך הנקודתי.

אנחנו ממליצים להתחיל את תכנון השיעור מהגדרת מטרות השיעור והמערך. זה אולי נשמע בסיסי ופשוט, אבל האמת היא שהגדרת מטרות זו משימה לא פשוטה כלל...

כדי להגדיר מטרות בצורה מיטבית כדאי להתבסס על שלושה עקרונות בסיסיים:

  • זמן עד להשגת המטרה: למשל, אם נרצה ללמד פתרון מערכת משוואות בשני נעלמים, נגדיר כי "התלמידים ידעו לפתור מערכת משוואות של שני נעלמים, תוך שלושה שיעורים בני 45 דקות".

  • קריטריון לעמידה במטרה: למשל, "כל התלמידים יפתרו נכונה לפחות 70% מהשאלות במבחן בן 10 מערכות משוואות בשני נעלמים".

  • דרישות פתיחה ו/או תנאים מוקדמים: למשל, "בהינתן תלמידים היודעים לפתור משוואה בנעלם אחד..."

 

בסופו של תהליך, המטרה שנגדיר תיראה כך:

"בהינתן תלמידים היודעים לפתור משוואה בנעלם אחד, ידעו התלמידים לפתור מערכת משוואות בשני נעלמים בתוך שלושה שיעורים בני 45 דקות. כל התלמידים יענו נכון על לפחות 7 מערכות משוואות במבחן בן 10 מערכות משוואות בשני נעלמים."

ככלל ניתן לומר שהמטרות חייבות להיות אופרטיביות ומנוסחות בצורה מפורטת ומדידה ככל האפשר.

כמובן שחשוב לבנות את המטרות ביחס למאפייני אוכלוסיית היעד (הטרוגניות, רמת קריאה, רמת מוטיבציה, גיל, ציפיות מוקדמות ועוד) ולציוד והמשאבים הדרושים (עזרים, מדיה, סוג החלל הדרוש ועוד).

הגדרת מטרות היא לא תמיד קלה מאוד, אבל חשובה במיוחד

אחרי שברורה לנו המטרה המדויקת של השיעור, נעבור לבניית המערך עצמו.

לפי המודל שלנו, שיעור מיטבי מורכב ממספר חלקים עיקריים:

1. שלב פתיח השיעור 

2. שלב הלימוד / הקנייה

3. שלב התרגול / התנסות

4. שלב ההערכה

5. שלב סיכום השיעור

6. שיעורי בית / יצירת תוצר

 

1. שלב פתיח השיעור 

בתחילת השיעור, לנו ברור מאוד מה אנחנו מתכננים שיקרה בשיעור ולמה, אך לתלמידים זה כלל לא ברור.

זאת ועוד, גם אם לדעתנו החומר הלימודי חשוב ומשמעותי, לא תמיד התלמידים חושבים אותו הדבר... לעיתים הנושא לא מעניין אותם, הם לא יודעים עליו מספיק על מנת להתעניין, או שאנחנו לא מעניינים אותם וכו'. על כן חשוב לשלב בפתיח השיעור הוכחה של רלוונטיות וחשיבות החומר הנלמד, שתגרום לתלמידים לגלות עניין ומעורבות בשיעור.

אפשר להוסיף להוכחת הרלוונטיות גם שבירת קרח (שתמיד כדאי לעשות – גם בכיתה בה אנו מלמדים בה מידי יום). שבירת קרח מסייעת למעבר מההפסקה לשיעור בכך שהיא מחברת את התלמידים לשיעור על ידי התייחסות למצב בכיתה ולתלמידים. שבירת הקרח פותחת את השיעור בהתקרבות, חיוך או התייחסות.

בשילוב של הוכחת רלוונטיות ושבירת קרח נקבל פתיח שמשיג מקסימום השפעה, חיבור למורה, עניין, קשב, הקטנת הפרעות ומיקוד הלמידה בנושא הנוגע לכל אחד ואחת מהתלמידים והתלמידות (בשאיפה).

הוכחת הרלוונטיות ושבירת הקרח יכולות להגיע להגיע מדיון, משחק, חידה, הדגמה, סימולציה, דוגמה מצולמת או מילולית ועוד.


כמובן שכדאי להשתמש בטקס פתיחת השיעור שעסקנו בו בכתבה הקודמת.

 

2. שלב הלימוד / הקנייה

בשלב זה נבצע תיאום ציפיות מול התלמידים, נציג להם את הנושא החדש שאנחנו מלמדים, נבצע מיקוד ע"י הגדרת הנושא או המושגים המרכזיים ונמשיך ללימוד, להעמקה והקניית ידע.

לכל שיעור יש את מטרותיו שלו (אלו שבנינו לעיל). את שלב הלימוד וההקנייה נבצע בהתאם לחומר הלימוד ולמטרות השיעור, אך בכל מקרה אנו ממליצים להקפיד שהלימוד יהיה קרוב לעולמו של התלמיד ושהלמידה תהיה חווייתית ואינטראקטיבית.

 

מערך שיעור מוכן

3. שלב התרגול / התנסות

בשלב זה נבצע התנסות פעילה, בהלימה למטרות השיעור ובדגש על: אקטיביות, העמקת ידע ופיתוח חשיבה מסדר גבוה.

חשוב שנשים לב שאנחנו מגיעים למקסימום תלמידים בהתאמה למאפיינים האישיים שלהם ושאנחנו מגוונים באמצעים ופונים גם לערוץ השמיעתי, לוויזואלי וכו'.

כדי לגוון את דרכי התרגול ולהיות אקטיביים, אפשר להשתמש בכלים של למידת חקר, למידה בקבוצות, מתן משימות אישיות מותאמות לומד ועוד.

 

4. שלב ההערכה

שלב ההערכה הוא שלב חשוב ביותר; באמצעותו אנו בודקים האם אכן עמדנו במטרות השיעור ומגלים נקודות הדורשות חיזוק בהמשך.

עצם ביצוע ההערכה מעבירה מסר של התייחסות מקצועית ורצינית לתלמיד, דרישה ללמידה והוקרת הלמידה.

בעקבות ההערכה נוכל לתת מטלות המשך בהתאם לרמת ההבנה שהושגה וכמובן לאתר תלמידים הזקוקים לחיזוק. נוכל גם לדעת מה עלינו לחזק בהוראה שלנו, אילו מתודות והסברים עבדו טוב יותר ואלו עבדו טוב פחות.

ישנן דרכים רבות לביצוע הערכה: שאלות מדגמיות לבדיקת הבנה, דף עבודה וכמובן שתמיד אפשר פשוט לשאול את התלמידים האם הכל מובן (כן זה נשמע מובן מאליו אך לא תמיד קורה...)

 

שלב ההערכה - חשוב להקשיב לכל התלמידים ולא רק לקולניים ביותר.

5. שלב סיכום השיעור

חשוב מאוד לתכנן מראש סיכום מסודר של השיעור, ולהשתדל מאוד לבצע אותו.

במהלך הסיכום נבצע סקירה קצרה של השיעור שהועבר ונקיים דיון קצר על מה שלמדנו.  חשוב לנסות לסגור קצוות פתוחים שהושארו במהלך השיעור, להסיק מסקנות והשלכות לעתיד של נושא השיעור ולהגיד מילה או שתיים על מה נלמד בשיעור הבא.

סיכום השיעור מסייע לתלמידים למסגר את החומר הנלמד כחלק מתהליך למידה מתמשך (מה למדנו היום, מה נלמד בפעם הבאה וכו') וגם מדגיש להם את המסרים המרכזיים בשיעור בצורה ברורה ונקיה.

 

6. שיעורי בית / יצירת תוצר

כאשר אנחנו מגיעים לשלב שיעורי הבית, חשוב שנבין מהן המטרות אותן אנו רוצים להשיג באמצעות שיעורי הבית.  

כנגזרת של המטרות הללו נוכל להגדיר כמה שיעורי בית עלינו לתת לתלמידים על מנת להשיג את המטרות, איזה סוג של שיעורי בית עלינו לתת, כיצד ניתן לעודד שיתופיות באמצעות שיעורי הבית וכיצד נדגיש את החשיבות והמשמעות שיש לשיעורי הבית על הלמידה.

להעמקה בנושא של שיעורי בית אפשר לקרוא את הכתבה שלנו "שיעורי בית הם לא עונש" שפורסמה פה לא מזמן.

 

לסיכום:

תכנון שיעור באמצעות המודל שהוצג יבטיח התייחסות לכל המרכיבים אליהם יש להתייחס כאשר אנו בונים שיעור, ועם הזמן, גם יהפוך את התכנון לפעולה זורמת וקלה יותר, בלי לוותר על איכות מרבית של השיעורים.

 

יש לכם טיפים או רעיונות לבניית מערך שיעור מיטבי? נשמח לשמוע!

 

מאת: רן שמשוני, איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה, בעל תואר שני בחינוך ותואר ראשון בהנדסה. ממקימי חברת "פסיפס" ובעל ניסיון של 16 שנה בהנחיה והקניה של מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים וילדים. ממחברי הספר “סודות הלמידה”, נושא תו התוכן של מכון אדלר.

הדפסת סיפור זה
פסיפס הרצאות

חברת פסיפס הוקמה בשנת 1999 ומאז אנו מתמקדים ב"איך" ולא ב"מה".
אנחנו מתמקדים באסטרטגיות לפיתוח מוטיבציה, חשיבה יצירתית, הדרכה ולמידה, מיומנויות למידה, חשיבה מתמטית והקניית כלים דידקטיים ופדגוגיים להוראה ולמידה בהשתלמויות מורים והשתלמויות מנהלים.