הצלחה בהערכה החלופית - בשבוע אחד

במסגרת מחקר איכותני שעסק ביישום והטמעה של תהליכי הערכה חלופית (שטרנברג, 2015) קיימתי ראיונות עומק עם מורים ותלמידים רבים. במהלך הראיונות, מורים וכן תלמידים העלו קשיים בהסתגלות לתהליך השינוי – המעבר מההערכה מסורתית להערכה חלופית. הם סיפרו כי המיומנויות הנדרשות לשם הערכה חלופית שונות מאלו הנדרשות בהערכה מסורתית. המורים והתלמידים העלו את הצורך בהקניית המיומנויות הנדרשות לשם ביצוע מיטבי של תהליך ההערכה החלופית. כך למשל, הציעו כי חשוב להקנות מיומנויות של: שיתוף פעולה, ניהול זמן, למידה עצמית, איתור ומיון מידע, בחינה ביקורתית של מידע, רפלקציה, מתן משוב ועוד.

נראה כי מיומנויות אלו נרכשות ומעוצבות משך שנים, על ידי התלמידים המתנסים בביצוע משימות הערכה חלופית כבר מגיל בית הספר היסודי. אולם תלמידי התיכון בהווה, הינם בעלי ניסיון מועט ביותר, אם בכלל, בביצוע משימות של הערכה חלופית, מה שמוביל לפער גדול מאוד בין רמת המיומנות הנדרשת מהם ובין הרמה לה הם מוכנים. פער זה יוצר לתלמידים קושי רב בהתמודדות עם משימות הערכה חלופית ומהווה מעמסה משמעותית על המורים המנחים תהליכים שכאלו. המורים מוצאים את עצמם פעמים רבות, כשהם נדרשים להקנות כל מיומנות בנפרד במהלך התהליך, על מנת שתלמידיהם יצליחו.

התמודדות עם הפער הקיים במיומנות התלמידים מחייב בראש ובראשונה הכרה בכך שאנו מצויים בתקופת מעבר, במהלכה תהליכי ההערכה החלופית מבוצעים בשטח, אך תלמידי התיכון אינם מגיעים מוכנים לכך. ההכרה נדמית כעניין הצהרתי בלבד, אך יש בה חשיבות גדולה, שכן מהראיונות שביצעתי עלה כי מורים רבים מפרשים בטעות פער זה כנובע מעצלות של תלמידים, חוסר אכפתיות או חוסר התאמה כללי של גישת ההערכה החלופית לתלמידי תיכון, כשבפועל הם תוצר של האופן בו לימדו והעריכו את אותם התלמידים. זאת ועוד, הראיונות עם התלמידים העלו כי גם התלמידים מפרשים את הפער במיומנויות שלהם באופן שגוי; התלמידים מאמינים שהמיומנויות שלהם לשם הערכה חלופית אינן גבוהות מספיק בגלל שהם בעלי יכולות לא מספקות, בגלל חוסר "חיבור" לתחום הדעת, או שהם משייכים כל זאת להוראה לא איכותית שקיבלו.

כך נוצר מצב בו למעשה גם המורים וגם התלמידים נפגעים מפער המיומנויות של התלמידים, מבלי להבין מדוע הוא מתרחש, ומניחים שמקורו בחוסר מסוגלות של התלמיד או המורה.

 הפער במיומנויות של התלמידים גדול. כיצד מתמודדים איתו?

איך ניתן לפתור את הפער במיומנות?

ההכרה בכך שהפער במסוגלות קיים וכי הוא תוצר של שינוי צורת ההערכה, וכן ההכרה כי אנו מצויים בתקופת מעבר, מהוות תנאי הכרחי להתמודדות עם הפער, אך הכרות אלו אינן מספיקות בפני עצמן כדי לפתור את הפער. כדי לספק מענה יעיל למצב, יש לגבש תכנית מוסדית לצמצום הפער באופן פעיל, על ידי מהלך מודע ומתוכנן המכוון לכך. ניתן לבצע מהלכים שכאלו ברמות שונות: כיתתית, במסגרת הוראת תחום הדעת, במסגרת סוג מסוים של תהליך הערכה חלופית ועוד.

אני מציע במאמר זה גישה מערכתית, כלל בית ספרית, לצמצום הפער ברמת המיומנות בקרב התלמידים – שבוע שלם של רכישת מיומנויות הנדרשות לשם ההערכה החלופית.

שבוע רכישת מיומנויות

לטעמי, לפני שמתחילים בתהליכי הערכה חלופית – יש ללמד את התלמידים, במהלך מרוכז, את המיומנויות הנדרשות להערכה חלופית. כך, במסגרת "שבוע רכישת מיומנויות", השבוע הראשון של שנת הלימודים  יוקדש לרכישת המיומנויות הנדרשות לביצוע מיטבי של משימות הערכה חלופית. שבוע זה יקיף את כל תלמידי בית הספר, כשכל תלמיד יידרש לבצע משימות בהתאם למיומנויות להן הוא נדרש

איך בונים את שבוע רכישת המיומנויות?

1. הגדרת המיומנויות הנדרשות
יש לפתוח את בניית שבוע רכישת המיומנויות בהגדרה ברורה של המיומנויות הנדרשות מהתלמיד, לצורך ביצוע מיטבי של תהליכי ההערכה החלופית הנהוגים בבית הספר. כל צוות או מורה עורך רשימה של המיומנויות הנדרשות. לאחר מכן, מבצעים איחוד של כלל הרשימות ויוצרים רשימה של המיומנויות הנדרשות מכל תלמיד. ייתכן שהגדרת הרשימה תשתנה בין כיתות בעלות אופי שונה, מגמות לימוד וכדומה. לאחר שנבחרו המיומנויות הנדרשות מכל כיתה, יש לבחון מי מבין המורים יכול להקנות באופן המיטבי את רכישת כל אחת מהמיומנויות. ייתכן וחלק מהמיומנויות יפוצלו לתתי-מיומנות וייתכן וחלק מהמיומנויות יכונסו לכדי מיומנות-על אחת. לפני המעבר לשלב הבא, חשוב להקפיד ולוודא שניתן מענה לכל אחת מהמיומנויות הנדרשות.

2. תכנון משימות הקנייה
בשלב זה כל מורה מתכנן משימה קצרצרה, המיישמת את המיומנות הנדרשת על הקנייתה הוא אחראי. התכנים בהם ייעשה שימוש לצורך רכישת המיומנות יכולים להיות תכני העשרה או תכנים כלליים, אשר רלוונטיים לכל תלמידי בית הספר. ככל שניתן, יש לעשות שימוש בכלים מקוונים, פדגוגיה חדשנית, למידה משמעותית ואמצעי המחשה, כל זאת כדי ליעל את תהליך הקניית המיומנויות על ידי המורים, אך גם כדי להפוך את הקניית המיומנות לתצוגת יכולות ההוראה המיטביות של בית הספר.

3. השבוע עצמו
עם פתיחת שנת הלימודים, יוקדש שבוע הלימודים הראשון לרכישת המיומנויות הנדרשות לביצוע מיטבי של משימות הערכה חלופית. שבוע זה יקיף את כל תלמידי בית הספר, כשכל תלמיד יידרש לבצע משימות בהתאם למיומנויות להן הוא נדרש. באופן אידאלי, נרצה לתת לכל תלמיד את רשימת המשימות אותן הוא נדרש לבצע ובמהלך השבוע התלמיד יעבור באופן חופשי בין המורים המעבירים את המשימות להן הוא נדרש, כאשר כל מורה מעביר במהלך השבוע שוב ושוב את המשימה שתכנן, ובכך מוודא את הקניית המיומנות לכל התלמידים הזקוקים לכך. במקביל לביצוע המשימות הנדרשות, התלמיד יוכל לבצע משימות נוספות ובכך להעשיר את 'ארגז הכלים' שלו במיומנויות נוספות. זאת ועוד, מורים שאינם מקנים מיומנות, יציגו לתלמידים משימות מורכבות יותר, הדורשות שימוש במספר מיומנויות, וככל שניתן – גם מציגות שימוש בו זמני בפריטי ידע ממספר תחומי דעת.

התאמות לשטח
בשטח, המצב אינו תמיד אידאלי, לכן ניתן להבנות את שבוע רכישת המיומנויות, כך שיתאים לאופי בית הספר ולמידת המשמעת הלימודית של התלמידים. לדוגמה - ניתן להכין לכל כיתה לוח זמנים מוגדר למעבר בין המורים המקנים את המיומנויות השונות. יש לזכור כי להבדיל מהוראה רגילה, בחלק מהמקרים יהיה צורך בשיבוץ קבוצה קטנה לכל משימה ובמקרים אחרים ניתן יהיה לשבץ בבת אחת כמות תלמידים גדולה במיוחד, זאת בהתאם למיומנות שמבקשים להקנות, למורה המקנה וכן לתלמידים הרוכשים את המיומנות. יתרה מזאת, בעוד חלק מהמשימות מועברות על ידי מורה אחד, או אפילו באופן מקוון, משימות אחרות יועברו על ידי מספר מורים יחד. אין ספק כי אופן הביצוע דורש התאמה למאפייני בית הספר, אך אין בכך כדי לפגוע באפשרות ליישם ולהגשים את היעדים של שבוע זה בכל בית ספר באשר הוא.

רווחים נוספים משבוע הקניית המיומנויות
בנוסף לרכישת המיומנויות, גישה זו מזמנת תועלות נוספות. הגישה מאפשרת להדגים לתלמידים הלכה למעשה את האחריות האישית, המהווה נדבך יסודי בהערכה חלופית. חשוב לכלול בחלק מהמשימות שלב רפלקטיבי בנוגע לאופן הביצוע, הערכה עצמית בנוגע לאיכות הביצוע והערכת עמיתים בנוגע לאיכות הביצוע של תלמידים אחרים. כל אלו יאפשרו לתלמיד להעלות למודעות ולשפר את יכולתו בביצוע מרכיבי תהליך ההערכה החלופית: רפלקציה, הערכה עצמית והערכת עמיתים.

איך מתמודדים עם הרמות השונות של התלמידים?
באופן טבעי, תלמידים שונים הינם בעלי רמות שונות במיומנויות השונות בכלל, ובאלו הנדרשות לביצוע משימת הערכה חלופית בפרט. ניתן להניח כי השונות תהיה משמעותית אף יותר בין תלמידים משכבות גיל שונות. בעוד המטרה הראשונית של שבוע רכישת המיומנויות הינה להביא את כל התלמידים לרמה מינימלית לפחות בכל המיומנויות הנדרשות, ניתן לרתום שונות זו בין התלמידים לפיתוח המיומנויות באופן דיפרנציאלי, כך שכל תלמיד יוסיף ויפתח את המיומנות שלו מהרמה בו היא מצויה. כמו כן, קיימת חשיבות רבה בכך שהתלמיד יהיה מסוגל לזהות ולהגדיר באופן נפרד ואובייקטיבי את רמת השליטה שלו בכל מיומנות. יכולת זו תשרת את התלמיד בביצוע משימות ההערכה החלופית ובכלל, ותאפשר לו למקד מאמצים בשיפור המיומנויות מתוך מודעות עצמית ומתן מענה מותאם.

שבוע רכישת המיומנויות מהווה אתגר מערכתי גדול, אולם הוא טומן בחובו פוטנציאל תרומה משמעותית ביותר, הן ברמה הישירה, לצורך שיפור תהליכי ההערכה החלופית ומניעתם של קשיים רבים בדרך, והן ברמה העקיפה: אם בחיזוק מגוון מיומנויות בקרב התלמידים ואם בהדגמה לתלמידים כיצד ניתן להתגבר על מצב בו קיימת מיומנות חסרה. למרות המאמצים הרבים הנדרשים לצורך הוצאה לפועל של שבוע שכזה, נראה כי התועלות שיצמחו ממנו מעלות את כדאיות המהלך.